ידיעת המציאות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - א...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו.
'''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר, ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים.}}.


==באדם==
==באדם==
שורה 5: שורה 5:




'''ידיעת המציאות''' היא כשמכיר במהות הדבר. דהיינו, כשההבנה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אין שייך כלל לשכנעו בשום הסבר.
'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. דהיינו, כשההבנה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אין שייך כלל לשכנעו בשום הסבר.


==בעבודת ה'==
==בעבודת ה'==

גרסה מ־03:56, 5 במרץ 2021

ידיעת המציאות היא כשיודע על מציאות הדבר, וידיעת המהות היא כשמכיר את הדבר - את מהותו[1].

באדם

ידיעת המציאות פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההבנה הבאה על ידי שמיעה שייך שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את סברתו (וכמו ר"מ שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים[2], וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי?).


ידיעת המהות היא כשמכיר במהות הדבר. דהיינו, כשההבנה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אין שייך כלל לשכנעו בשום הסבר.

בעבודת ה'

הידיעה שלנו היום באלוקות היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון שמיעה: שמע ישראל[3], ועתה שמע אל החוקים[4] - ולא כפי שביקש משה אעברה נא ואראה[5].


אך לעתיד לבוא תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש כמו שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[6].

הערות שוליים

  1. על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים.
  2. עירובין י"ג א
  3. ואתחנן ו' ד'.
  4. ואתחנן ד' א'.
  5. דברים ג' כ"ה.
  6. מיכה ז' ט"ו.