אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו | בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי [[יחזקאל הלברשטאם משינאווא]] בעל הדברי יחזקאל, שכתב על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. [[הרבי]] בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות ו[[הפצת המעיינות]].<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1357 מבקר אצל הרבי. 27:59-28:52]</REF>. | ||
== תולדות החצר == | == תולדות החצר == | ||
גרסה מ־20:08, 26 בינואר 2010
רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם
רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב נולד לאביו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ"ל.
מביא את ספריו לרבי
בא לביקור אצל הרבי בעת חלוקת הדולרים, - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם משינאווא בעל הדברי יחזקאל, שכתב על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות והפצת המעיינות.[1].
תולדות החצר
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד הסתלקותו בו' באייר תשי"ד.
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.
קישורים חיצוניים
- מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר.
- מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג
- מכתב לרי"ח על לימוד דיני שביעית, אגרות ודש ח"ד עמ' תמז
הערות שוליים
(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)