חרבונה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''חרבונה''' היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, לאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעק...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת סריסיו של המלך, שעליהם ציווה להגיד ל[[ושתי המלכה]] שתבוא{{הערה|[[מגילת אסתר]], פרק א', ט - ט"ז}}, הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] תכנן לעשות ל[[מרדכי היהודי]] עץ כדי לתלות אותו, ב[[גמרא]] נאמר שחרבונה גם הוא היה [[רשע]], אך מכיוון שראה ש[[המן]] מפסיד מיהר מייד להתייצב לצד [[מרדכי]]{{הערה|מסכת מגילה, ט"ז, ע"א}}. | חרבונה מוזכר ב[[מגילת אסתר]] כאחד משבעת סריסיו של המלך, שעליהם ציווה להגיד ל[[ושתי המלכה]] שתבוא{{הערה|[[מגילת אסתר]], פרק א', ט - ט"ז}}, הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] תכנן לעשות ל[[מרדכי היהודי]] עץ כדי לתלות אותו, ב[[גמרא]] נאמר שחרבונה גם הוא היה [[רשע]], אך מכיוון שראה ש[[המן]] מפסיד מיהר מייד להתייצב לצד [[מרדכי]]{{הערה|מסכת מגילה, ט"ז, ע"א}}. | ||
ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון "[[שושנת יעקב]]" הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב". | ל[[הלכה]] נפסק שיש להגיד בפזמון "[[שושנת יעקב]]" הנאמר לאחר [[קריאת המגילה]] את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב" וזאת על כך שהוא גילה ל[[אחשורוש]] ש[[המן]] מתכנן לתלות את [[מרדכי היהודי]]{{הערה|תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100}}. | ||
דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]], הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו [[אליהו הנביא]], וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}. | דעה נוספת היא שחרבונה זה [[אליהו הנביא]], הרבי מסביר שב[[תלמוד הירושלמי]] מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו [[אליהו הנביא]], וזהו גם השייכות של [[חג הפורים]] ל[[גאולה]], שע"י שפועלים את העבודה של פורים{{הערה|שהיא כלשונו של [[הרבי]] ש:{{ציטוטון|תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהי' אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה.}}}}, יגיע [[אליהו הנביא]] ויביא את ה[[משיח]]{{הערה|תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:32, 24 בפברואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
חרבונה היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, לאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעקב יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב".
אודותיו
חרבונה מוזכר במגילת אסתר כאחד משבעת סריסיו של המלך, שעליהם ציווה להגיד לושתי המלכה שתבוא[1], הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה לאחשורוש שהמן תכנן לעשות למרדכי היהודי עץ כדי לתלות אותו, בגמרא נאמר שחרבונה גם הוא היה רשע, אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מייד להתייצב לצד מרדכי[2].
להלכה נפסק שיש להגיד בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב" וזאת על כך שהוא גילה לאחשורוש שהמן מתכנן לתלות את מרדכי היהודי[3].
דעה נוספת היא שחרבונה זה אליהו הנביא, הרבי מסביר שבתלמוד הירושלמי מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא, וזהו גם השייכות של חג הפורים לגאולה, שע"י שפועלים את העבודה של פורים[4], יגיע אליהו הנביא ויביא את המשיח[5].
הערות שוליים
- ↑ מגילת אסתר, פרק א', ט - ט"ז
- ↑ מסכת מגילה, ט"ז, ע"א
- ↑ תורת מנחם, תשי"ח, ח"ב עמ' 100
- ↑ שהיא כלשונו של הרבי ש:"תפעלו על עצמכם רק דבר קטן ("מערניט ווי אַ קטנות"), שבמשך הכ"ד שעות דפורים (וכן משך הזמן שמוסיפים עליהם) יהיו לכל-הפחות רגעים אחדים שבהם תשכחו על עצמכם, ובמילא תשכחו על בני-הבית, ובמילא תשכחו על מה שחסר לכם בגשמיות ומה שחסר לכם ברוחניות, ודוקא באופן כזה תהי' אצלכם היציאה ("דאָס וועט אַייך אַרויסשלעפּן") מעומק תחת לעומק רום, ואז תהי' שמחה בלי גבול, ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה."
- ↑ תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329