|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| לאורך התקופה, עשה הרבי מאמצים מיוחדים כדי שלא להדאיג את החסידים. כאשר ביקשו הרופאים להביא ציוד צילום רפואי - הרבי ביקש להמנע מכך, כדי שלא להגביר את
| | {{מיוחד:קבצים חדשים/4}} |
| הפחד אצל אנ"ש. כמו כן הורה להסיר את השולחנות שחסמו את המעבר במדרכה מול חדרו (בתמונה משמאל), כדי לא להפריע למנוחתו של הרבי. הרבי גם מחה נגד סגירת הדלת של הזאל הקטן לכיוון המבוא ל-770, שנסגרה כדי שרעש הלימוד לא יפריע למנוחתו.
| | ==דפים== |
| | | [[מיוחד:דפים חדשים]] |
| למחרת אירוע הלב, הסביר הרבי שחסרונו בבית הכנסת עם החסידים, אינו צריך לגרום לגרעון, אלא אדרבה, להביא להוספה. הרבי המשיל זאת לוואקום שבמזרק השואב אליו את הדם. ואכן, מאז האירוע, החלה תקופה חדשה בעבודתו הקדושה: ריבוי התוועדויות, הגהת שיחות מה'ליקוטי שיחות', פתיחת מכון להדפסת כל כתבי חסידות, והבאת מעיינות החסידות לכל מקום באמצעות הדפסת התניא בעולם כולו.
| |
| | |
| כבר מהרגע הראשון ניהל הרבי את כל תהליך הרפואי באופן שלמעלה מדרך הטבע. כך למשל סירב להתפנות לבית הרפואה ורצה שהרפואה תבוא משהותו בחדרו הקדוש, זאת לתדהמת הרופאים שהוזעקו. הרבי אמר שהדרך לחיזוק בריאותו היא על ידי הגברת השמחה, והתעסקות במרץ בעבודת השליחות וב'מבצעים'. בראש חודש כסלו תשל"ח, יצא הרבי לראשונה מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לאחר האירוע הבריאותי שתקף אותו בעיצומן של ההקפות, בליל שמיני עצרת. חסידי חב"ד מציינים את היום הבהיר הזה
| |
| בהתוועדויות חסידיות ובהחלטות טובות להתקשרות ב'אילנא דחיי'.
| |
| | |
| הרבי ביקש 'לפצות' את החסידים מכך ששמחתם בשמחת תורה הושבתה, והוא שוחח על כך עם הרופאים. ואכן, ב'זאת חנוכה' תשל"ח הפתיע הרבי את קהל החסידים,
| |
| כולל חברי המזכירות וצוות הרופאים, וקיים התוועדות מיוחדת שבסיומה חילק לכלצאחד כוס של ברכה. באותה שנה קיים עוד שמונה התוועדויות שבסיומן חילק כוס של ברכה.
| |
