מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
ה[[אדמו"ר]] הרב ה[[קדוש]] רבי '''מנחם נחום מצ'רנוביל (טשערנאבלער)''' נולד בשנת [[ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מנחם נחום מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.


== רבותיו ==
== רבותיו ==
 
לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על [[בעל שם טוב]] והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.
באחד השנים, כאשר שימש ר' מנחם נחום כבר לתלמידים באחת העעיירות, שמע על [[הבעל שם טוב]], הוא הגיע לבעל שם טוב ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא כולו]]".
 
לאחר ביקור זה, בו נתרשם עד מאד מהבעש"ט, דבק בבעל שם טוב והי' לתלמידו המובהק.


לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]].
לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]].


על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מעזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]]</ref>


[[אדמו"ר הזקן]] ישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מעזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.  <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י [[חסידות ויז'ניץ]], [[בני ברק]], [[תשנ"ג]].]</ref>
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב<REF>ספר [[היום יום]]</REF>: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב בספר [[היום יום]]: אאמו"ר [[הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".


נפטר בי"א [[מר חשוון]] [[תקנ"ח]].  
נפטר בי"א [[מר חשוון]] [[תקנ"ח]].  
שורה 23: שורה 19:
*ישמח לב על אגדות הש"ס
*ישמח לב על אגדות הש"ס


==מקורות==
== קישורים חיצונים ==
<references/>
*מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31632&st=%u05DE%u05E0%u05D7%u05DD%20%u05E0%u05D7%u05D5%u05DD אגרות קודש אדה"ז עמ' סו (עמ' 83)]
 
 
== קישורים ==
 
 
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31632&st=%u05DE%u05E0%u05D7%u05DD%20%u05E0%u05D7%u05D5%u05DD אגרות קודש אדה"ז עמ' סו (עמ' 83), מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י.]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

גרסה מ־12:17, 25 בינואר 2010

האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל נולד בשנת ת"צ לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי אדם בעל שם. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.

רבותיו

לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על בעל שם טוב והחליט להגיע אליו לשבת. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית רחל לאה, שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את העולם הבא כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.

לאחר פטירת הבעל שם טוב, הגיע ר' נחום להמגיד ממזריטש. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ חסידות.

על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו"ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא במעזריטש והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק.[1]

אדמו"ר הריי"צ כותב[2]: אבי אדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".

נפטר בי"א מר חשוון תקנ"ח.

אדמו"ר הזקן ציווה לקרא לנכדו, בן בנו אדמו"ר האמצעי מנחם נחום ע"ש חברו.

ספריו

  • מאור עינים על התורה
  • ישמח לב על אגדות הש"ס

קישורים חיצונים

הערות שוליים