הבדלים בין גרסאות בדף "עבודה זרה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 27: שורה 27:
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)]
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)]
  
[קטגוריה:מצוות]
+
[[קטגוריה:מצוות]]

גרסה מ־22:54, 21 בינואר 2010

עבודה זרה

עבודה זרה היא האיסור השני בתורה, והשני מעשרת הדברות "לא יהיה לך אלוקים על פני". הוא מחייב את כל אחד ואחד מישראל, אך גם כל אחד מבני נח חייב במצווה זאת

על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.

לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים.

תוכן המצווה

כידוע איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר שלושה ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:

א) כיון שמצות איסור ע״ז קשורה עם האמונה בה׳ (שהרי ״העובד עבודת כוכבים כופר בהקב״ה״. שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במצווה ה מצוות לא יצוייר ענין המצות). ב) נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, ע״ד שמצינו בעוד מצות (כמו ציצית, שבת כו'). ג) ענין נוסף בע״ז, שבאיסור ע״ז ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים״.


הרבי מתריע: זהירות מאיסור עבודה זרה גם בזמנינו

בשיחת קודש שנאמרה בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ח, הקדיש הרבי מלך המשיח מזמנו לדבר אודות "מאורע מבהיל" כאשר היו כאלו שנסעו אל ראש הכת הנוצרית ימ"ש וכיבדו אותו, וכל זאת בתור "נציגים של עם ישראל". הרבי דיבר על ההתרפסות בפני הגוי, ובפרט שמדובר בעבודה זרה או אביזרייהו דעבודה זרה, ואמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם היתה בשעתו מחאה אך לא באופן המתאים, ובשיחה דיבר הרבי על כך שצריכה להיות מחאה מתאימה.

בתוכן השיחה מדבר גם הרבי על הזכרת "תוארים הקשורים לעבודה זרה" (אפיפיור), שוודאי שאפילו הזכרת התואר בזה - לכבד את הכופר בתואר זה, זה באיסור חמור יהרג ואל יעבור, אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול. הרבי התריע שהמחאה צריכה להיות באופן המתאים, כי מחאה חלשה לא רק שלא מועילה אלא שלעמים גם מזיקה, כאשר מפרסמים את הדבר ולפעמים מתוודעים לדבר הלא רצוי יותר מהדבר הרצוי.

קישורים חיצוניים