ניגון שמחה חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי [[סקווירא]]. | הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ{{הערה|ניגון שמחה מקובליץ. מפי ר' דוד הורביץ. {{תבנית:ק.שמע|קובץ=ניגון מקובליץ 4.mp3}}}}. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי [[סקווירא]]. | ||
הניגון הושר | הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]]. | ||
במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). | במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה. | ||
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה. | בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה. | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־14:49, 1 בפברואר 2021
ניגון שמחה בן שתי בבות המושר בצורה מתגברת יותר ויותר, שהיה נפוץ בין כלל החצרות החסידיות.
היסטוריה
הניגון דומה בתנועותיו לניגון שמחה מקובליץ[1]. יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן בחסידות בעלזא מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים בשמחת תורה, המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל המגיד ממעזריטש) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד ספירת המלכות) הוא ניגון זה. מקובל לנגנו בהקפה השביעית גם אצל חסידי סקווירא.
הניגון הושר בליובאוויטש בעת ההקפות בשמחת תורה, בנוכחות הרבי הרש"ב.
במשך הזמן התגלגל הניגון אל הציונים שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים "הבה נגילה עורו אחים מוכרחים להיות שמח. הבה נרננה ונשמחה", מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה.
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של הרבי הריי"צ וכן של הרבי לא ניגנו ניגון זה.
בחול המועד סוכות בשנת תשע"ו, הורה האדמו"ר מוויז'ניץ כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מטאלנא. שנה לאחר מכן הורה גם האדמו"ר מבעלז לחזור ולנגנו בהקפה השביעית.
לקריאה נוספת
- על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב נחום גרינוולד, וקחו לכם מזימרת הארץ בתוך היכל הבעש"ט גיליון מ"א, עמוד פא