יצחק זאב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה כללית) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[ | '''[[הגאון]] האדיר רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (ידוע בשם '''הגרי"ז''', או '''הרב מבריסק'''), כיהן כרבה של העיר בריסק וראש ישיבתה שם ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד. | ||
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע כעילוי. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. | הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע כעילוי. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. | ||
גרסה מ־20:28, 15 בינואר 2010
הגאון האדיר רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק), כיהן כרבה של העיר בריסק וראש ישיבתה שם ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.
הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שהיה ידיד קרוב של אדמו"ר הרש"ב. נודע כעילוי. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, עד שאביו רבי חיים מבריסק אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום". דוגמא ידועה בחב"ד לשכלו החד וסברתו הישרה היא בעקבות מסקנתו ממאמרו הראשון אדמו"ר שליט"א מלך המשיח מי' שבט תשי"א. שם אומר הרבי שתפקיד דורנו הוא להוריד את השכינה למטה לארץ ולהביא משיח (מאמר שמהווה את המקור הראשוני מתורת הרבי להיותו משיח). כשהראו לר' סלובייצ'יק את המאמר הגיב: הרבי אומר על עצמו שהוא מלך המשיח!
כ"ק אדמו"ר שליט"א העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: אדמו"ר שליט"א ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה[1]
בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים.
ספריו
- חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
- חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
- חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
- חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
- חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
- רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".