תענכים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פעילות חב"ד: היה חסר השליח הראשון שעבר לגור לתענך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
=== מוסדות חב"ד במקום === | === מוסדות חב"ד במקום === | ||
בית ספר חב"ד 'יד אליהו' שבתענך הוקם בשנת [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21627 מעמד היובל בשנת תשס"ו].}}, והינו אחד מבתי הספר החב"דיים הראשונים והחלוצים שקמו בארץ ישראל, עוד בתקופה ש'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת אהלי יוסף יצחק]]' | בית ספר חב"ד 'יד אליהו' שבתענך הוקם בשנת [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21627 מעמד היובל בשנת תשס"ו].}}, והינו אחד מבתי הספר החב"דיים הראשונים והחלוצים שקמו בארץ ישראל, עוד בתקופה ש'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת אהלי יוסף יצחק]]' הייתה בפריחתה. | ||
בשנת [[תשס"ה]] לאחר גירוש היישוב נוה דקלים, באו ילדי היישוב ללמוד בבית הספר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15573 אירוע קבלת הפנים].}} | בשנת [[תשס"ה]] לאחר גירוש היישוב נוה דקלים, באו ילדי היישוב ללמוד בבית הספר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15573 אירוע קבלת הפנים].}} |
גרסה מ־21:40, 20 בדצמבר 2020
תענכים או חבל תענך הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, מדרום לעפולה. החבל נקרא על שם העיר הקדומה תענך, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע.
בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים.
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - אביטל; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'). חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם".
חלוקת היישובים לפי מרכזים אזוריים:
- מרכז יעל: אביטל, מיטב ופרזון.
- מרכז חבר: ברק, דבורה ואדירים.
- מרכז אומן: ניר יפה, מלאה וגדיש.
פעילות חב"ד
עם הקמתם של היישובים שלח הרבי למקום מספר שלוחים שיקימו באזור בית ספר אזורי של רשת אהלי יוסף יצחק שיחנך את ילדי העולים ברוח היהדות המסורתית. בית הספר שקיבל את השם "יד אליהו" על שם הרב אליהו ברזני, מרבני יהדות כורדיסטן, ממוקם בסמוך ליישוב מיטב, ולומדים בו תלמידים מכל האזור.
עשרת היישובים שבחבל תענך, מחולקים לשלושה מרכזים אזוריים, המספקים את צורכי התושבים. הפעילות החב"דית מתרכזת בעיקר עם העדה הכורדית שביישובי מרכז יעל, שם פועלים שלוחי הרבי בראשם הרב יצחק גנזבורג שעבר לגור שמה עם משפחתו, ואיתו הרב יצחק ידגר, הרב סעדיה ג'רופי והרב אברהם יצחק ששונקין.
בעבר, פעלו במקום שלוחי הרבי הרב זכריה גורי שכיהן כרב מושב אביטל, והרב אברהם דונין שפעל כשליח הרבי במיטב.
כיום מכהן כרב מושב אביטל בנו של הרב זכריה - הרב שניאור זלמן גורי.
מוסדות חב"ד במקום
בית ספר חב"ד 'יד אליהו' שבתענך הוקם בשנת תשט"ז[1], והינו אחד מבתי הספר החב"דיים הראשונים והחלוצים שקמו בארץ ישראל, עוד בתקופה ש'רשת אהלי יוסף יצחק' הייתה בפריחתה.
בשנת תשס"ה לאחר גירוש היישוב נוה דקלים, באו ילדי היישוב ללמוד בבית הספר[2]
ביישובי תענך קיימת מסורת רבת שנים, של תהלוכת ל"ג בעומר על עגלות של טרקטורים, רכבים וטנק המבצעים של ניידות חב"ד. התהלוכה מאורגנת על ידי בית הספר חב"ד, והשלוחים בתענך[3]
קישורים חיצוניים
- מגיש: הרב משה מרינובסקי, המקום הקדוש תענך ■ יין ישן וטוב - באתר שטורעם