נשיא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של [[דוד המלך]] הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו. | בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של [[דוד המלך]] הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו. | ||
בתחילה | בתחילה הייתה משרת הנשיא החשובה ביותר בעם גם מצד הוצאת הדין לפועל, אך בתקופת רבי יהודה הנשיא העביר המלכות את כח הוצאת הדין לידי "[[ריש גלותא]]" ומשרת הנשיא נהייתה בגלוי משנית בחשיבותה לתפקיד הריש גלותה שבבבל, ובעוד שצאצאיו של בני דוד המלך כיהנו בתפקיד ה[[ריש גלותא]] ב[[ארץ ישראל]], כיהנו צאצאיו בנותיו של דוד המלך בתפקיד שהוא שררה קטנה יותר{{הערה|תוספות ב[[סנהדרין]] דף ה' ע"א בשם ה[[ירושלמי]].}} וזאת על פי הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שבט מיהודה אלו ריש גלותא שבארץ ישראל הרודים בשבט, ומחוקק מבין רגליו אלו נשיא שבחו"ל. | ||
על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא [[מלך]] המוזכר ב[[תורה]] לענין הבאת [[קרבנות]], שכן הגדרה של מלך הוא ש"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא | על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא [[מלך]] המוזכר ב[[תורה]] לענין הבאת [[קרבנות]], שכן הגדרה של מלך הוא ש"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא הייתה להם שררה מוחלטת, מכיון שהיו תלויים בידי הריש גלותא שב[[בבל]]{{הערה|[[הוריות]] פרק שלישי.}}. | ||
צאצאיו של [[הלל הזקן]] הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן ה[[משנה]], עד [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]]. | צאצאיו של [[הלל הזקן]] הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן ה[[משנה]], עד [[רבן שמעון בן גמליאל]] ובנו [[רבי יהודה הנשיא]]. | ||
מקובל היה שמשרת המנהיג | מקובל היה שמשרת המנהיג הייתה מחולקת בין [[נשיא]] סנהדרין לבין האב"ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורני והכריע את כל הספקות, היה האב"ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל{{הערה|ראו גם בערך [[תנא]].}}. | ||
== נשיא הדור == | == נשיא הדור == | ||
גרסה מ־04:57, 20 בדצמבר 2020
נשיא הוא תיאור לאדם המנושא על אחרים. כשמוזכר נשיא סתם בתורה הכוונה לאדם הנושא בתפקיד שררה הגבוה ביותר בעם בתחומו הפרטי, ו"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", כגון מלך שהוא ההנהגה המעשית הגבוהה ביותר. או נשיא הסנהדרין שהוא ההנהגה התורנית הגבוהה ביותר.[1]
ההבדל הבולט ביותר בין הנשיא לשאר העם הוא שדיניו בהבאת קרבנותיו שונים מאלו של יהודי רגיל, ומבוארים בפרשת ויקרא "אשר נשיא יחטא לאשמת העם".
נשיא בזמן המשנה
בזמן המשנה נשיא היה תואר שניתן לצאצאי בנותיו של דוד המלך הלא הם הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא ובנו שמילא את מקומו.
בתחילה הייתה משרת הנשיא החשובה ביותר בעם גם מצד הוצאת הדין לפועל, אך בתקופת רבי יהודה הנשיא העביר המלכות את כח הוצאת הדין לידי "ריש גלותא" ומשרת הנשיא נהייתה בגלוי משנית בחשיבותה לתפקיד הריש גלותה שבבבל, ובעוד שצאצאיו של בני דוד המלך כיהנו בתפקיד הריש גלותא בארץ ישראל, כיהנו צאצאיו בנותיו של דוד המלך בתפקיד שהוא שררה קטנה יותר[2] וזאת על פי הפסוק "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שבט מיהודה אלו ריש גלותא שבארץ ישראל הרודים בשבט, ומחוקק מבין רגליו אלו נשיא שבחו"ל.
על פי ההלכה אין הנשיא נחשב לנשיא שהוא מלך המוזכר בתורה לענין הבאת קרבנות, שכן הגדרה של מלך הוא ש"אין על גביו אלא ה' אלוקיו", ואילו הנשיאים שבארץ ישראל לא הייתה להם שררה מוחלטת, מכיון שהיו תלויים בידי הריש גלותא שבבבל[3].
צאצאיו של הלל הזקן הם אשר כיהנו בתורת הנשיאות בזמן המשנה, עד רבן שמעון בן גמליאל ובנו רבי יהודה הנשיא.
מקובל היה שמשרת המנהיג הייתה מחולקת בין נשיא סנהדרין לבין האב"ד, שבעוד שנשיא הסנהדרין היה המנהיג בתחום התורני והכריע את כל הספקות, היה האב"ד המנהיג בתחומים האחרים של כלל ישראל[4].
נשיא הדור
| ערך מורחב – ראש בני ישראל |
תורת החסידות גילתה[5] כי בכל דור ישנו נשיא הדור הכולל את נשמות כל בני ישראל שבדורו, כוחו של הנשיא הוא כח רוחני, לקשר בין כל נשמות ישראל לה' על ידי הניצוץ הפרטי שיש לכל אחד מבני ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הלכתא למשיחא פרקים א'- ח'.
קישורים חיצוניים
- ניצוצי רבי, על נשיאות חב"ד - לקט התבטאויות של הרבי סביב ענין הנשיאות, בתוך שבועון התקשרות ערב י' שבט תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ ראה רמב"ן על התורה שמות כ"ב, כ"ז בביאור שם נשיא: "ראש השררה על כל ישראל כין שתהי' השררה ההיא בממשלת מלכות בין שתהי' בממשלת התורה כי נשיא הסנהדרין היא במעלה העליונה בשררת התורה". וראה בארוכה הלכתא למשיחא פרק א' ואילך.
- ↑ תוספות בסנהדרין דף ה' ע"א בשם הירושלמי.
- ↑ הוריות פרק שלישי.
- ↑ ראו גם בערך תנא.
- ↑ ראה תניא פרק ב'.