מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== גדול מרבן שמו == | == גדול מרבן שמו == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ישב פעם עם | [[אדמו"ר הזקן]] ישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מעזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק. <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י [[חסידות ויז'ניץ]], [[בני ברק]], [[תשנ"ג]].]</ref> | ||
[[הריי"צ]] כותב בספרו [[היום יום]]: אאמו"ר [[הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".[http://www.chabadworld.org/index.php?url=ctt_he&mode=hy&ms=2455760] | [[הריי"צ]] כותב בספרו [[היום יום]]: אאמו"ר [[הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".[http://www.chabadworld.org/index.php?url=ctt_he&mode=hy&ms=2455760] | ||
גרסה מ־20:17, 7 בינואר 2010
האדמו"ר הרב הקדוש רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (טשערנאבלער) נולד בשנת ת"צ לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי אדם בעל שם. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
רבותיו
באחד השנים, כאשר שימש ר' מנחם נחום כבר לתלמידים באחת העעיירות, שמע על הבעל שם טוב, הוא הגיע לבעל שם טוב לשבת. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית רחל לאה, שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את העולם הבא כולו".
לאחר ביקור זה, בו נתרשם עד מאד מהבעש"ט, דבק בבעל שם טוב והי' לתלמידו המובהק.
לאחר פטירת הבעל שם טוב, הגיע ר' נחום להמגיד ממזריטש. המגיד שמח נמכך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ חסידות.
גדול מרבן שמו
אדמו"ר הזקן ישב פעם עם החברייא קדישא במעזריטש והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק. [1]
הריי"צ כותב בספרו היום יום: אאמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".[1]
ספריו
מאור עינים על התורה
ישמח לב על אגדות הש"ס