כתר עליון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
(הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות". | על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות". | ||
==עתיק יומין ואריך אנפין== | |||
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] | כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]]. | ||
{{ | ב"אריך" נמצאים שרשי הספירות הנקראים בשם: "סתימאה" וכולי. המשל לזה בנפש הוא הכוחות ההיוליים (או הכוחות הנעלמים) שהם מקור לכוחות הגלויים. וכמו "כח המשכיל" שהוא שורש לשכל, כל אדם יש לו מנת מישכל, שעד כדי כך גדולים כח התפיסה והזכרון שלו, לחכמות אלו הוא מוכשר יותר, כוחות אלו מפותחים אצלו יותר. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו – האדם קולט יותר מהר ומבין יותר לעומק. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו. וכמו כן בשאר כוחות האדם. | ||
השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל{{הערה|שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"}} שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי. | |||
דוגמא מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת. | |||
כשם שבגחלת ישנה האש הכלולה בה, וישנו עצם הגחלת, כך בנפש, בדרגה זו של הכוחות ההיוליים הנמצאים בתוך הנפש, הרי הנפש מצד עצמה פשוטה ובלתי מוגבלת, ובה כלולים, בהעלם שישנו במציאות, בהמשכה נעלמת, הכוחות ההיוליים. וכך למעלה, שהספירות הנמצאות ב"אריך" באופן של "סתימאה", בהעלם שישנו במציאות, הם כלולים בתוך הפשיטות של הקב"ה שהוא אין סוף ובלי גבול. | |||
בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"{{הערה|ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://abc770.org/article_node_2146/ כתר – עתיק ואריך – כוחות ההיוליים] באתר חב"ד אור אין סוף. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־10:48, 27 בנובמבר 2020
כתר עליון הינו ספירת הכתר של עולם האצילות.
כתר עליון הוא גבוה יותר מן עשר ספירות של עולם האצילות. עשר הספירות של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול לאור אין סוף, עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת אותיות הכתב, מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת אותיות החקיקה.
על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר בתיקונים כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".
עתיק יומין ואריך אנפין
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: עתיק יומין ואריך אנפין.
ב"אריך" נמצאים שרשי הספירות הנקראים בשם: "סתימאה" וכולי. המשל לזה בנפש הוא הכוחות ההיוליים (או הכוחות הנעלמים) שהם מקור לכוחות הגלויים. וכמו "כח המשכיל" שהוא שורש לשכל, כל אדם יש לו מנת מישכל, שעד כדי כך גדולים כח התפיסה והזכרון שלו, לחכמות אלו הוא מוכשר יותר, כוחות אלו מפותחים אצלו יותר. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו – האדם קולט יותר מהר ומבין יותר לעומק. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו. וכמו כן בשאר כוחות האדם.
השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל[1] שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי.
דוגמא מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.
כשם שבגחלת ישנה האש הכלולה בה, וישנו עצם הגחלת, כך בנפש, בדרגה זו של הכוחות ההיוליים הנמצאים בתוך הנפש, הרי הנפש מצד עצמה פשוטה ובלתי מוגבלת, ובה כלולים, בהעלם שישנו במציאות, בהמשכה נעלמת, הכוחות ההיוליים. וכך למעלה, שהספירות הנמצאות ב"אריך" באופן של "סתימאה", בהעלם שישנו במציאות, הם כלולים בתוך הפשיטות של הקב"ה שהוא אין סוף ובלי גבול.
בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"[2].
קישורים חיצוניים
- כתר – עתיק ואריך – כוחות ההיוליים באתר חב"ד אור אין סוף.
הערות שוליים
- ↑ שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"
- ↑ ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו