ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ענינה) |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ספירת הדעת ענינה הוא ההרגשה, שההשכלה נקשרת ונקבעת כאלו מרגיש. לשון דעת הוא כלשון הכתוב "והאדם ידע את חוה אשתו" שהוא בחינת התקשרות והתחברות. | ספירת הדעת ענינה הוא ההרגשה, שההשכלה נקשרת ונקבעת כאלו מרגיש. לשון דעת הוא כלשון הכתוב "והאדם ידע את חוה אשתו" שהוא בחינת התקשרות והתחברות. | ||
הדעת נעשית על ידי חכמה ובינה, והיא הפועל היוצא מהן. בפרק ג' שבתניא מבואר כי על ידי שלוקח את כח ה[[חכמה]] שבמוחו ומוציאו מכח אל הפועל על ידי ה[[בינה]] שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו אז בא לבחינת דעת שהיאלשון התקשרות והתחברות, שמקשר עצמו דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו. | |||
==הדעת במערכת הספירות== | ==הדעת במערכת הספירות== |
גרסה מ־05:55, 3 בינואר 2010
ספירות | ||
---|---|---|
סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות |
ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשר הספירות, והאחרונה מבין שלושת ספירות המוחין, ספירות חב"ד.
לעומת ספירות חכמה ובינה, אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.
ענינה
ספירת הדעת ענינה הוא ההרגשה, שההשכלה נקשרת ונקבעת כאלו מרגיש. לשון דעת הוא כלשון הכתוב "והאדם ידע את חוה אשתו" שהוא בחינת התקשרות והתחברות. הדעת נעשית על ידי חכמה ובינה, והיא הפועל היוצא מהן. בפרק ג' שבתניא מבואר כי על ידי שלוקח את כח החכמה שבמוחו ומוציאו מכח אל הפועל על ידי הבינה שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו אז בא לבחינת דעת שהיאלשון התקשרות והתחברות, שמקשר עצמו דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.
הדעת במערכת הספירות
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין החכמה והבינה, ומקשרת בין המוחין לבין המידות.
כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "מפתחא דכליל שית", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות.
הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר.
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה.
דעת עליון ודעת תחתון
ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא המקשר את החכמה והבינה. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם המידות.