נתן גוראריה (וויעטקא): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור"מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]]. | הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור"מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו"ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא | ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו"ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא. | ||
עוד סופר שפעם חלקו על איזה ענין בלימוד, | עוד סופר שפעם חלקו על איזה ענין בלימוד, וביקשו מ[[אדמו"ר הזקן]] לחוות דעתו בזה ואמר: "נתן נתן שפיר קאמרת!". | ||
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. | אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. | ||
גרסה מ־16:21, 1 בנובמבר 2020
הגאון החסיד רבי נתן גוראריה נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. כיהן כרב ור"מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של אדמו"ר הזקן.
ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני אדמו"ר הזקן עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו אדמו"ר האמצעי, ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא. עוד סופר שפעם חלקו על איזה ענין בלימוד, וביקשו מאדמו"ר הזקן לחוות דעתו בזה ואמר: "נתן נתן שפיר קאמרת!".
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו"ר האמצעי.
בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות אדמו"ר הזקן, לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, אדמו"ר האמצעי, יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר".
ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל "גלות עליות" על מסכת מקוואות.
אביו הרב ארי' לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו יהודה ליווא זצוק"ל האב"ד דק"ק פראג בעל ספר "גור אריה" על התורה.
פטירתו
ר' נתן נפטר ביום שבת קודש ב' דר"ח מר חשון תקצ"ט בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' אייר תר"ג בעיר קרמנצ'וג.
בניו
- הרב דוד שנפטר רך בשנים.
- הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה"ק ר' הלל מפאריטש: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים[1].
נכדיו:
בניו של ר' דוד:
- הרב אריה לייב (אביו של הרה"ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל).
- הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).
בנו של ר' מאיר:
- הרב מרדכי.
הערות שוליים
- ↑ נזכר בשו"ת "תשובות מהרי"ש" סימן ס"ד "הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר"ר מאיר גוראריה".