נשמה עם עצמה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר | {{ספר | ||
|שם=נשמה עם עצמה | |שם=נשמה עם עצמה | ||
|תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|ממוזער]] | |תמונה=[[קובץ:0003699 600.jpg|200px|ללא מסגרת|ממוזער]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב=כריכת הספר | ||
|מאת=[[מנחם ברוד]] | |מאת=[[מנחם ברוד]] | ||
|הוצאה=יודיאקה | |הוצאה=יודיאקה | ||
|שנת הוצאה=תשס"ה | |שנת הוצאה=תשס"ה | ||
|מספר עמודים=256 | |מספר עמודים=256 | ||
}} | }} | ||
'''נשמה עם עצמה''' הוא ספר שחובר על ידי [[מנחם ברוד]] ומתאר את מסעם הרוחנית של שלושה בני ישיבות אל חסידות [[חב"ד]]. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה. | |||
==הוצאתו לאור== | ==הוצאתו לאור== | ||
הסיפור התפרסם | הסיפור התפרסם בהמשכים בשנת [[תשד"מ]] ב[[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
בתקופת פרסום הסיפור שררה התגדות גדולה לחב"ד בציבור הליטאי, והסיפור גרם לקוראים רבים שאינם מחב"ד לשנות את גישתם כלפי תורת חב"ד והחסידות, ואף היו שהצהירו שהסיפור היה אחד הגורמים שהשפיעו עליהם להתקרב לחב"ד. | |||
בשנת [[תשס"ה]] החליט הסופר [[מנחם ברוד]] להוציא את הסיפור בספר. | |||
==תקציר העלילה== | ==תקציר העלילה== | ||
גרסה מ־06:13, 1 בנובמבר 2020
| נשמה עם עצמה | ||
|---|---|---|
| ||
| כריכת הספר | ||
| מידע כללי | ||
| מאת | מנחם ברוד | |
| הוצאה | ||
| הוצאה | יודיאקה | |
| שנת הוצאה | תשס"ה | |
| מספר עמודים | 256 | |
נשמה עם עצמה הוא ספר שחובר על ידי מנחם ברוד ומתאר את מסעם הרוחנית של שלושה בני ישיבות אל חסידות חב"ד. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה.
הוצאתו לאור
הסיפור התפרסם בהמשכים בשנת תשד"מ בשבועון כפר חב"ד.
בתקופת פרסום הסיפור שררה התגדות גדולה לחב"ד בציבור הליטאי, והסיפור גרם לקוראים רבים שאינם מחב"ד לשנות את גישתם כלפי תורת חב"ד והחסידות, ואף היו שהצהירו שהסיפור היה אחד הגורמים שהשפיעו עליהם להתקרב לחב"ד.
בשנת תשס"ה החליט הסופר מנחם ברוד להוציא את הסיפור בספר.
תקציר העלילה
הספר מתחיל בתיאור שלושה בחורי ישיבה חברים, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית בתחילת הספראהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אהרון פונה לאלימלך ומנסה לברר אצלו מה קרה אצלו, הוא מספר מספר לו על התוועדות חסידית שהוא היה בה של משפיע אחד בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע הסביר המשפיע את המשפט:"לא נבראתי אלא לשמש את קוני" ע"פ תורת החסידות, והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה גן עדן אלא בשביל הקב"ה בלבד. הדברים השפיעו רבות עליו והטא התחיל לנסות למצוא דרך חיים חדשה בעבודת ה'.
לאחר זמן מחליט אלימלך לעזוב את ישיבתו ולעבור לישיבה אחרת שהייתה מתונה יותר בנושא של חב"ד, שם נודע לו על שיעור תניא של הגיד שיעור בשם ר' יוסף יצחק, שם בשיעורי תניא הוא התחיל להתקרב יותר ויותר לחב"ד, השיעור שהשפיע עליו ביותר היה באחד הפעמים שהחל ויכוח בין הבחורים בשיעור, מה חידשה תורת החסידות? לאחר ויכוח ארוך, הכריע ר' יוסף יצחק והסביר שחסידות חידשה את הפנימיות, בכל דבר להסתכל על הפנימיות שבו.
לאחר זמן פוגש אלימלך את אהרון ובין השניים החל ויכוח סוער על החסידות, כאשר אהרון תוהה שאין ליטוש את דרך אבותינו ולעבור לדרכים חדשות ביהדות, ואלימלך השיב לו שהחסידות לא חידשה דבר וכל דבר שבה מבוסס על דברים שנכתבו כבר, אלא שהיא מחיה את מה שנאמר ומגלה את הפנימיות שבו.
מנגד אהרון החל גם בויכוח עם חברו בן ציון שהחל ללמוד את שיטת החקירה, כאשר אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את הקב"ה אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר יש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק שהוא באמת שולל את שיטת החקירה ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה אם נחשוב שהאמונה בהקב"ה היא בשכל, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שיפתור לו את השאלות אבל לא יוביל אותו למחשבות כפירה.
בעקבו כך מתחיל בן ציון ללמוד עם אלימלך שיעור בתניא דבר שמשפיע עליו רבות, מנגד מתחיל אלימלך רבות להשקיע בעבודת התפילה.
באחת הפעמים פוגש בן ציון את אהרון ומנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד חסידות, אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד חסידות.
הסיפור מסתיים בפגישה משולשת שלהם לאחר כמה וכמה שנים ב770 כאשר בן ציון משמש כר"מ באחת ישיבות תומכי תמימים הגדולות באירופה, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש הישיבה, במהלך הפגישה הם ניגשים להתוועדות חסידית שבסופה מכריזים:"אי לוי האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא. אם לא אור החסידות ואורו הגדול של הרבי, איפה היינו היום!"