בצל: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (תמציתי...) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הבצל הוא אחד מגידולי הקרקע שטעמו נפגם כתוצאה מבישול וכיו"ב. לכן אם אוכלים בצל חי - ברכתו היא בורא פרי האדמה. אך אם הבצל מבושל וכיו"ב - ברכתו היא שהכל נהיה בדברו. | הבצל הוא אחד מגידולי הקרקע שטעמו נפגם כתוצאה מבישול וכיו"ב. לכן אם אוכלים בצל חי - ברכתו היא בורא פרי האדמה. אך אם הבצל מבושל וכיו"ב - ברכתו היא שהכל נהיה בדברו. | ||
==דרך אכילתו== | ===דרך אכילתו=== | ||
בהלכה כתוב שלא יאכל אדם דרך רעבתנות{{הערה|טור ורמ"א בשו"ע או"ח קע ט.}},ולכן ע"פ ההלכה גם לא יאכל אדם בצל מצד ראשו מיד, אלא מצד עליו{{הערה|ביצה כה, ב.}}, ע"י שיקלף ויסיר את העלים תחילה ואחר כך יאכל מצד העלים מעט מעט עד שיגיע לראשו{{הערה|מאירי שם}}, ואם אכל מצד ראשו הרי זה גרגרן{{הערה|ביצה שם.}}, מלבד בשבת שמותר להתחיל מראשו, משום חיבוב סעודת שבת {{הערה|מ"ב קע, כג.}}. | בהלכה כתוב שלא יאכל אדם דרך רעבתנות{{הערה|טור ורמ"א בשו"ע או"ח קע ט.}},ולכן ע"פ ההלכה גם לא יאכל אדם בצל מצד ראשו מיד, אלא מצד עליו{{הערה|ביצה כה, ב.}}, ע"י שיקלף ויסיר את העלים תחילה ואחר כך יאכל מצד העלים מעט מעט עד שיגיע לראשו{{הערה|מאירי שם}}, ואם אכל מצד ראשו הרי זה גרגרן{{הערה|ביצה שם.}}, מלבד בשבת שמותר להתחיל מראשו, משום חיבוב סעודת שבת {{הערה|מ"ב קע, כג.}}. | ||
==בצל קלוף== | ===בצל קלוף=== | ||
ע"פ ההלכה אסור לאכול בצל מקולף שעבר עליו הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליו, גם אם היה צרור וחתום בבגדו. ואם השאיר בו מעט מקליפתו או את השערות שבראש הבצל - הרי זה מותר{{הערה|שו"ע אדה"ז חו"מ שמירת גוף ונפש ז.}}. | ע"פ ההלכה אסור לאכול בצל מקולף שעבר עליו הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליו, גם אם היה צרור וחתום בבגדו. ואם השאיר בו מעט מקליפתו או את השערות שבראש הבצל - הרי זה מותר{{הערה|שו"ע אדה"ז חו"מ שמירת גוף ונפש ז.}}. | ||
שורה 26: | שורה 26: | ||
מביא אותו ל'[[ישות]]'. ענה לו אדמו"ר האמצעי: {{מונחון|'''"א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר׳ן!"'''|ל'בצל' תיעשה, ובלבד שתחזור חסידות!}} | מביא אותו ל'[[ישות]]'. ענה לו אדמו"ר האמצעי: {{מונחון|'''"א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר׳ן!"'''|ל'בצל' תיעשה, ובלבד שתחזור חסידות!}} | ||
{{הערה|ראה גם לקו"ש חי"א ס"ע823 ואילך. חכ"ד עי 441 .ועוד}}. | {{הערה|ראה גם לקו"ש חי"א ס"ע823 ואילך. חכ"ד עי 441 .ועוד}}. | ||
[[הרבי]] מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף, | [[הרבי]] מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף, | ||
וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם | וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם |
גרסה מ־14:10, 19 באוקטובר 2020
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | |||
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם. |
בצל (ביידיש נקרא 'א ציבלע') הינו ירק הגדל באדמה וברכתו היא בורא פרי האדמה.
בהלכה
ברכתו
הבצל הוא אחד מגידולי הקרקע שטעמו נפגם כתוצאה מבישול וכיו"ב. לכן אם אוכלים בצל חי - ברכתו היא בורא פרי האדמה. אך אם הבצל מבושל וכיו"ב - ברכתו היא שהכל נהיה בדברו.
דרך אכילתו
בהלכה כתוב שלא יאכל אדם דרך רעבתנות[1],ולכן ע"פ ההלכה גם לא יאכל אדם בצל מצד ראשו מיד, אלא מצד עליו[2], ע"י שיקלף ויסיר את העלים תחילה ואחר כך יאכל מצד העלים מעט מעט עד שיגיע לראשו[3], ואם אכל מצד ראשו הרי זה גרגרן[4], מלבד בשבת שמותר להתחיל מראשו, משום חיבוב סעודת שבת [5].
בצל קלוף
ע"פ ההלכה אסור לאכול בצל מקולף שעבר עליו הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליו, גם אם היה צרור וחתום בבגדו. ואם השאיר בו מעט מקליפתו או את השערות שבראש הבצל - הרי זה מותר[6].
כרפס
ערך מורחב – כרפס |
במדינות אשכנז לא השתמשו ביקר הנקרא בשם 'כרפס' בליל הסדר, אלא בירקות שונים. למנהג חב"ד (ועוד) נוהגים להשתמש בבצל טבול במי מלח.
בחסידות
אדמו"ר האמצעי רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות
בציבור. ונהיה סדר אצל החסידים, שכשאשר היו חוזרים
מליובאוויטש היו חוזרים את דברי החסידות שהיו שומעים
במקומות שבהם היו מגיעים.
פעם אחד נסע מליובאוויטש חסיד אחד, ובשנה הבאה כאשר בא לאדמו"ר האמצעי
התאונן שכשהוא חוזר חסידות ברבים הרי זה גורם לו להכרת מעלת עצמו, ועד שזה
מביא אותו ל'ישות'. ענה לו אדמו"ר האמצעי:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר׳ן!"
[7].
הרבי מבאר שדיוק הענין שהמשיל הכרת מעלת עצמו לבצל, שהרי בצל הוא דבר חריף, וכשאוכלים מעט ממנו הוא נותן טעם לשבח, אך כשאוכלים יותר מדי הרי זה גורם לבכי. וכן הוא בענין הכרת מעלת עצמו. ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת.