שמואל אלעזר הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הלפרין.jpg|left|thumb|250px|בימיו האחרונים]]
[[תמונה:הלפרין.jpg|left|thumb|250px|בימיו האחרונים]]
הרב '''שמואל אלעזר הלפרין''' (ט"ו [[תשרי]] ה'[[תרצ"ג]] - י"ג אדר ה'[[תשס"ט]]), תלמיד חכם, נואם וסופר, רב שכונת בית ישראל בירושלים. היה [[חסיד]] [[חב"ד]] נלהב ודור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].
הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו תשרי ה'תרצ"ג - י"ג אדר ה'תשס"ט), תלמיד חכם, נואם וסופר, רב שכונת בית ישראל בירושלים. הרב הוא חסיד חב"ד ודור שביעי לבעל התניא. נולד בירושלים לאביו הרב חנניה יוסף, תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה.


נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'[[תרצ"ג]], לאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], תלמיד חכם ואיש ספר. רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ירושלים]]), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל ויד ימינו של הרב קוק.
רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בישראל), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל ויד ימינו של הרב קוק.


למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, ולבסוף בישיבת [[תורת אמת ירושלים]], שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי [[משה אריה לייב שפירא]], רבה של שכונת בית ישראל.
למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, ולבסוף, בישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא, רבה של שכונת בית ישראל.


במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות ופעל לצרופו כחבר מן המניין במערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], שהוא היה עורכה הראשי.
במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית, שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, המשפיע החב"די, רבי נחום שמריהו ששונקין, מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגרוזיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.


תפקידיו במשך השנים: רב שכונת בית ישראל בירושלים, משנת ה'[[תשל"ו]]. מייסד ויו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] בשנת ה'[[תשל"ב]], ועורך "[[ספר הצאצאים]]" בשנת ה'[[תש"מ]]. ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] (ה'[[תשכ"ד]] - ה'[[תשל"ז]]). חבר מערכת ומבקר ערכים באנציקלופדיה התלמודית (בכרכים יב-טז). יו"ר ועד הרבנים למען [[שלימות העם]] שע"י [[הועד למען שלימות העם]] (משנת ה'[[תש"ל]]) וחבר קונגרס הרבנים "פיקוח נפש". נושא בתואר הכבוד "רב חברת תהלים העולמית" של [[כולל חב"ד]], בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.
תפקידיו לאורך השנים: רב שכונת בית ישראל בירושלים, משנת ה'תשל"ו ומרא דאתרא של בית הכנסת חב"ד-ליובאוויטש בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת ה'תשמ"ח). מייסד ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן בשנת ה'תשל"ב, ועורך "ספר הצאצאים" בשנת ה'תש"מ. ראש ישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים (ה'תשכ"ד-ה'תשל"ז). חבר מערכת ומבקר ערכים ב"אנציקלופדיה התלמודית" (בכרכים יב-טז). ממונה וחבר הנהלה בכולל "חיבת ירושלים" של יוצאי גליציה. יו"ר ועד הרבנים למען שלימות העם (משנת ה'תש"ל) וחבר קונגרס הרבנים "פיקוח נפש". נושא בתואר הכבוד "רב חברת תהלים העולמית" של כולל חב"ד, בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.


היה מפרסם בקביעות מאמרי הגות ומחשבה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ולעתים רחוקות ביומון "המודיע" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים ל[[אדמו"ר שליט"א]].
הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד בישראל ונטל חלק במפעליו של הרבי מליובאוויטש למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את חסידות חב"ד ולהרחיב את מפעליה בארץ ישראל. בראשית שנות החמשים, הרב היה שותף ליסוד צעירי אגודת חב"ד בישראל ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני חב"ד בארץ.


נלב"ע [[תענית אסתר]] - י"ג אדר [[תשס"ט]].
הרב היה מפרסם בקביעות מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "כפר חב"ד" ולעתים ביומון "המודיע" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים לרבי מליובאוויטש.




[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הלפרין שמואל אלעזר]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הלפרין שמואל אלעזר]] [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|הלפרין שמואל אלעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הלפרין שמואל אלעזר]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הלפרין שמואל אלעזר]] [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|הלפרין שמואל אלעזר]]

גרסה מ־10:13, 6 בדצמבר 2009

בימיו האחרונים

הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו תשרי ה'תרצ"ג - י"ג אדר ה'תשס"ט), תלמיד חכם, נואם וסופר, רב שכונת בית ישראל בירושלים. הרב הוא חסיד חב"ד ודור שביעי לבעל התניא. נולד בירושלים לאביו הרב חנניה יוסף, תלמיד חכם ואיש ספר, בן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה.

רעייתו, חסא יוכבד (עסקנית פעילה ויו"ר ארגון נשי ובנות חב"ד בישראל), בתו של הרב יהודה זונדל הגר, חתנו של הרב שמואל אהרון שזורי (וובר), מזכירה הראשון של הרבנות הראשית לישראל ויד ימינו של הרב קוק.

למד בישיבת חיי עולם בירושלים, אצל רבי שלמה שרייבר; ישיבת סלובודקה בבני ברק, אצל רבי יצחק אייזיק שר, ולבסוף, בישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים, שם נעשה למקורבו ותלמידו המובהק של ראש הישיבה, רבי משה אריה לייב שפירא, רבה של שכונת בית ישראל.

במשך שנים רבות היה תלמידו ומנאמני ביתו של רבי שלמה יוסף זווין. למד ממנו תורה ומחשבה וביצע עבורו שליחויות חשובות. הרב זווין אף הסמיכו לרבנות ודיינות וצרפו כחבר מן המניין במערכת האנציקלופדיה התלמודית, שהוא היה עורכה הראשי. תרם רבות לעיצוב אישיותו של הרב, המשפיע החב"די, רבי נחום שמריהו ששונקין, מי שכיהן ברבנות העיר באטום שבגרוזיה ובערוב ימיו שימש כרבם של חסידי חב"ד בירושלים.

תפקידיו לאורך השנים: רב שכונת בית ישראל בירושלים, משנת ה'תשל"ו ומרא דאתרא של בית הכנסת חב"ד-ליובאוויטש בשכונה (כממלא-מקום אביו משנת ה'תשמ"ח). מייסד ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן בשנת ה'תשל"ב, ועורך "ספר הצאצאים" בשנת ה'תש"מ. ראש ישיבת תורת אמת של חב"ד בירושלים (ה'תשכ"ד-ה'תשל"ז). חבר מערכת ומבקר ערכים ב"אנציקלופדיה התלמודית" (בכרכים יב-טז). ממונה וחבר הנהלה בכולל "חיבת ירושלים" של יוצאי גליציה. יו"ר ועד הרבנים למען שלימות העם (משנת ה'תש"ל) וחבר קונגרס הרבנים "פיקוח נפש". נושא בתואר הכבוד "רב חברת תהלים העולמית" של כולל חב"ד, בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.

הרב נחשב מראשוני פעילי חב"ד בישראל ונטל חלק במפעליו של הרבי מליובאוויטש למעלה מיובל שנים, מאז החל הרבי להנהיג את חסידות חב"ד ולהרחיב את מפעליה בארץ ישראל. בראשית שנות החמשים, הרב היה שותף ליסוד צעירי אגודת חב"ד בישראל ואף עמד בראש סניפה הירושלמי, ומאז פעל רבות, בגלוי ובחשאי, בענייני חב"ד בארץ.

הרב היה מפרסם בקביעות מאמרי הגות ומחשבה בשבועון "כפר חב"ד" ולעתים ביומון "המודיע" ובטאונים נוספים. פלפולים תורניים וסוגיות הלכתיות פרסם בעבר בירחון "קול תורה" (שראה אור בעריכת סבו הרב שזורי) ובקבצים תורניים, דוגמת אלו שהופיעו לכבוד מלאות יובלות שונים לרבי מליובאוויטש.