לדלג לתוכן

תשובה ליכט – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==בבית הרב==
==בבית הרב==
ב[[ספר מנהגים]] מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.
ב[[ספר המנהגים]] מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.


ובספר השיחות{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]:  
ובספר השיחות{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]:  

גרסה מ־18:01, 27 בספטמבר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

תשובה ליכט - נר תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד שבת תשובה וכן הוא מנהג חב"ד.

בבית הרב

בספר המנהגים מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.

ובספר השיחות[1] של אדמו"ר הריי"צ:

"אחד המנהגים המקובלים [מהמהר"ל מפראג] הוא, שעושים שלושה נרות בעשרת ימי תשובה: "נר של תשובה" ("תשובה ליכט")[2] בערב שבת שובה, ושני נרות בערב יום הכיפורים: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).

היו מדייקים לעשות הנרות משעווה.

היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשקיית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.

בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שעוזרים את החוט בפתילה.

בדברי הרבי

הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.

בשיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א בלתי מוגה[3]:

"עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר[4], שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת[5]!...

וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת[6] שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"[7].

וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"[8], (ג) וידוי דברים.

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8
  2. ובהערת הרבי שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו
  3. תורת מנחם התוועדויות תשכ"א
  4. ליל ש"פ וילך, שבת שובה תש"ה ס"ה (סה"ש תש"ה ע' 14 ואילך)
  5. כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)
  6. בלק עג, א ואילך
  7. תהלים לד, טו.
  8. שבועות כו, ב. וש"נ