ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 88: | שורה 88: | ||
*[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור. | *[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור. | ||
==סוכות== | |||
*[[ניגון אום אני חומה|אום אני חומה]] | |||
===שמיני עצרת=== | ===שמיני עצרת=== | ||
*תפלת גשם | *תפלת גשם | ||
גרסה מ־14:21, 6 בספטמבר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ניגוני חב"ד לימים נוראים
ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.
במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות[1].
הקפדה על נוסח המנגינה
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.
הרב יוסף וינברג כותב[2], שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השניה כששהה הרב הריי"צ בורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
מבחי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים [3].
אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב איסר החזן והרב יחיאל הלפרין.
רשימת הניגונים
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדיות שנערכו מט"ו מנחם אב עד ר"ח חשון.
חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.
| ערך מורחב – התפילה ב-770 |
ניגוני התקופה
- כתיבה וחתימה טובה
- השנה תהא
- אלו ואלו אומרים
- תקעו בחודש
- אדון הסליחות
- עזרני א-ל חי
- ניגון דבקות לראש השנה - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, יש חסידים שספרו ששמעו את הרבי מנגן חרשית ניגון זה קודם תקיעות
- קול דודי דופק - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן
- קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב
- נוסח הוידוי אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב הינו ניגון באידיש ורוסית על נוסח העל חטא
בקשר עם הנסיעה לרבי
- אז דער אויבשטער וועט געבטען
- טייערע ברידער
ניגוני התפלות
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סליחות
- רחמנא דעני, נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפלה ביום היכפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי הרב מאיר שלמה ינובסקי
ראש השנה
(ניגונים ששייכים כמה פעמים מופעים בפעם הראשונה בלבד)
- מכלכל חיים
- אבינו מלכנו (נהוג לנגן לפני כל תפלה ביום הכיפורים (שלא חל בשבת))
- סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
- הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
- לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפלה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי.
- ניגון עלינו לשבח
- הוא אלקנו
- אתה בחרתנו
- אוחילה לא-ל
- היום הרת עולם
- ארשת שפתנו
- הבן יקיר לי
- וביום שמחתכם
- גאוותו גדלה עולם מהכיל
- ברכת כהנים
יום כיפור
כל נדרי ומעריב
- דרכך אלוקנו
- כי אנו עמך א'
- כי אנו עמך ב'
- סלחתי
- כי הנה כחומר
- ועל כולם אלו-ה סליחות
שחרית מוסף וסדר עבודה
- וכל מאמינים - ניגון יחי.
- ניגון האדרת והאמונה לר' שלמה דער געלער
- סדר עבודה הרב איסר החזן
- היום תאמצנו, ניגון לר' לוי יצחק, חברו לקטע זה הרב שמואל זלמנוב
- כאוהל הנמתח.. מראה כהן היא המנגינה המוכרת על הניגון כמופת הייתי לרבים
- והכהנים.
נעילה
- אתה הבדלת
- שובו שובו לרבי מהר"ש
- מארש נפליון, נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.
סוכות
שמיני עצרת
- תפלת גשם
- על הסלע הך הך
בעלי תפלה שחיברו ניגונים
- ר' שלמה מצאשניק, בעל תפלה אצל אדמו"ר הזקן
- ר' איסר החזן, ב֫על תפלה אצל אדמו"ר המהר"ש
- ר' יחיאל הלפרין, בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב
- הרב מאיר שלמה ינובסקי, רב העיר ניקולייב, וסבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין
- ↑ ראה שמועות וסיפורים עמוד ?
- ↑ רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?