אהרון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "כמו[-־]כן" ב־"כמו כן") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו | הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]'''{{הערה|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | ||
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
גרסה מ־08:45, 6 בספטמבר 2020
הרב אהרון חריטונוב מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר. נפטר בט"ז אדר תרצ"ג.
ניגוניו
הלחין את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את וואלח געגועים[2] וכן את ניגון 'אשרינו'.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו וצאצאיו
- אביו, ר' אברהם חריטונוב - מה'יושבים' עוד אצל הצמח צדק ומחסידי אדמו"ר המהר"ש, היה בעל מנגן וחזן.
- אחיו, ר' שלום חריטונוב.
- אחיו, ר' משה חריטונוב.
- אחיו, ר' גדליה חריטונוב-קארף.
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב, שנשא את מרת רחל בת הרב בן ציון הי"ד רובינסאן מקראלעוויטץ.
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד