|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == הרמח"ל ==
| | '''הרמח"ל''', רבי משה חיים לוצאטו, מקובל איטלקי שדרכו בקבלה עוררה סערה גדולה. |
|
| |
|
| הרמח"ל, בשמו רבי משה חיים לוצאטו | | הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד ה[[קבלה]] עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מה[[זוהר]]. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו [[זקן]] והתנגדו לטבילה ב[[מקווה]]. חכמי העיר [[ונציה]] החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר. |
|
| |
|
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/13/Moshe_Chaim_Luzzatto_%28ramhal%29_-_Wall_painting_in_Acre%2C_Israel.jpg/250px-Moshe_Chaim_Luzzatto_%28ramhal%29_-_Wall_painting_in_Acre%2C_Israel.jpg
| |
|
| |
|
| בעל ה[[מסילת ישרים]] (ספר מידות מפורסם מאוד המדריך יהודי ממשך מידה למידה עד לרוח הקודש ותחיית המתים)
| | רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו. |
|
| |
|
| הרמח"ל היה רב, מקובל, סופר ומשורר במאה ה18 | | הרב [[עדין אבן ישראל]] מספר כי ה[[הרבי]] אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו [[רבותינו נשיאנו]] בחכמי ונציה נגד הרמח"ל. |
| והיה חי באיטליה ובעכו.
| |
| | |
| כיום אנשים נוהגים להתפלל בקיברו
| |
| | |
| | |
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0f/Ramhalkever.jpg/250px-Ramhalkever.jpg
| |
| | |
| | |
| ובבית הכנסת הרמח"ל
| |
| | |
| | |
| http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/Ramkhal.jpg/250px-Ramkhal.jpg
| |
|
| |
|
| | יחד עם זאת, כתב הרבי לחוקר שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לחקור גם את קבלתו. |
|
| |
|
| == מספריו == | | == מספריו == |
|
| |
|
| * אדיר במרום - פירוש עמוק לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד.
| | הרמח"ל כתב ספרים רבים, בין הידועים: מסילת ישרים, ספר מוסר. חוקר ומקובל, ספר קבלי המצוטט פעמיים בכתבי רבותינו. לשון לימודים וספר הדדוק - העוסקים בלשון ובדקדוק. |
| * מסילת ישרים - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ.
| |
| * דרך השם - ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות.
| |
| * דרך תבונות - ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד. משוקעים בו כללי הלוגיקה.
| |
| * דעת תבונות - ספר דיונים בקבלה, בפרט בסודות ההשגחה והגאולה, ערוך כדו-שיח בן נשמה לשכל ערוך בלשון שאינה קבלית.
| |
| * ספר הכללים - ספר דעת תבונות ערוך כמהלך דברים (ולא כדו-שיח) בלשון קבלית.
| |
| * קל"ח פתחי חכמה - ספר יסודות בקבלה ערוך במאה שלושים ושמונה פרקים (בגימטריה קלח) ומכאן שמו. כל פרק פותח ב"התגלות" וממשיך בפירוש והסבר שלה.
| |
| * קנאת ה' צבאות - ספר הסברים בקבלה המסביר את הטעויות בשיטתו של שבתי צבי.
| |
| * דרך חכמה - תכלית לימוד תורה.
| |
| * משכני עליון - תאור של בית המקדש השלישי על פי הקבלה.
| |
| * מאמר הגאולה
| |
| * זוהר תנינא - "תנינא" = שני. ברובו אבד, מעין המשך לספר הזוהר.
| |
| * עשרה אורות
| |
| * פנות המרכבה
| |
| * האילן הקדוש - תמצית קבלת האר"י בלשון המשנה, ובדיוק רב.על אף קוצר הלשון, ניסוחי הספר מישבים סתירות בתורת האר"י.
| |
| * מאמר הוויכוח
| |
| * פתחי חכמה ודעת - כללים בקבלה. ערוך בלשון קצרה ודייקנית.
| |
| * בנין עולם
| |
| * סוד ה' ליראיו
| |
| * תקטו תפילות - תפילות שנמצאו בבית מדרשו, חלקם נראים כתרגום מארמית. על חלקם רמוז שמו של תלמידו יקותיאל גורדון.
| |
| * תיקונים חדשים - מקביל לתיקוני הזוהר (שנכתבו על הפסוק הראשון של התורה) על הפסוק האחרון של התורה. מכיל כ-70 תיקונים (פרקים).
| |
| * קיצור כוונות - מכיל סכום תמציתי של כוונת האר"י לתפילה ושיטה חדשה בכוונת התפילה.
| |
| * ספר עיקרי הדינים - לא נמצא. כנראה כללי פסיקה. ייתכן ונכתב עם רבי יעקב חזק.
| |
| * "מאמר העיקרים" - הינו מעין תמצית מספר "דרך ה'", מאמר העיקרים כולל בתוכו את י"ג עיקרי האמונה.
| |
| | |
| '''ספרי חול'''
| |
| | |
| * לשון לימודים - ספר ביכוריו, עוסק בתורת ה"מליצה" - עקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית.
| |
| * ספר ההגיון - דן בקיצור רב בכללי הלוגיקה ובישומה. כיום נדפס עם "לשון לימודים".
| |
| * ספר הדקדוק - ספר ביאורים והערות בדקדוק עברי נערך על ידי תלמידו, במהדורות החדשות מצורפת מהדורת צילום שלו בדרך תבונות.
| |
| | |
| '''מחזות:'''
| |
|
| |
|
| * מעשה שמשון
| | [[קטגוריה:אנשים הקשורים לחב"ד]] |
| * מגדל עוז או תומת ישרים
| |
| * לישרים תהילה - מחזה אלגורי על כוחות הנפש.
| |
הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, מקובל איטלקי שדרכו בקבלה עוררה סערה גדולה.
הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד הקבלה עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מהזוהר. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו זקן והתנגדו לטבילה במקווה. חכמי העיר ונציה החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר.
רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו.
הרב עדין אבן ישראל מספר כי ההרבי אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו רבותינו נשיאנו בחכמי ונציה נגד הרמח"ל.
יחד עם זאת, כתב הרבי לחוקר שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לחקור גם את קבלתו.
מספריו
הרמח"ל כתב ספרים רבים, בין הידועים: מסילת ישרים, ספר מוסר. חוקר ומקובל, ספר קבלי המצוטט פעמיים בכתבי רבותינו. לשון לימודים וספר הדדוק - העוסקים בלשון ובדקדוק.