איסר זרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' איסר היה החזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ימים הנוראים]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת [[סדר עבודה|סדר העבודה]] ב[[יום הכיפורים]]. כשפתח באמירת ה"עבודה" קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת". | ר' איסר היה החזן אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ימים הנוראים]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת [[סדר עבודה|סדר העבודה]] ב[[יום הכיפורים]]. כשפתח באמירת ה"עבודה" קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת". | ||
על פי זה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג ביום הכיפורים [[תש"ד]] ואילך שבנוסח העבודה לא יאמרו כמנהג העולם "אתה כוננת" בחדר מחתא אלא לצעוק "אתה"! להפסיק קמעא, ואחר כך להמשיך ולומר כוננת וכו' | על פי זה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג ביום הכיפורים [[תש"ד]] ואילך שבנוסח העבודה לא יאמרו כמנהג העולם "אתה כוננת" בחדר מחתא אלא לצעוק "אתה"! להפסיק קמעא, ואחר כך להמשיך ולומר כוננת וכו'. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן ר' איסר מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן ר' איסר מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}. | ||
גרסה מ־06:13, 30 באוגוסט 2020
הרב איסר הלוי ינובסקי היה רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן.
אודותיו
נולד לאביו הרב ישראל לייב ינובסקי, אשתו היתה בת הרב אשר גרוסמן מניקולייב.
ר' איסר היה החזן אצל אדמו"ר המהר"ש בימים הנוראים. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת סדר העבודה ביום הכיפורים. כשפתח באמירת ה"עבודה" קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
על פי זה ביקש אדמו"ר הריי"צ להנהיג ביום הכיפורים תש"ד ואילך שבנוסח העבודה לא יאמרו כמנהג העולם "אתה כוננת" בחדר מחתא אלא לצעוק "אתה"! להפסיק קמעא, ואחר כך להמשיך ולומר כוננת וכו'.
אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן ר' איסר מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון[1].
משפחתו
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26