השקה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מליאה" ב־"מלאה") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
ההשקה מוזכרת לראשונה במסכת מקוואות פרק ה' משנה ז': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עירוב מקוואות כשפופרת הנוד}} | ההשקה מוזכרת לראשונה במסכת מקוואות פרק ה' משנה ז': {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עירוב מקוואות כשפופרת הנוד}} | ||
משנה זו הובאה בחגיגה {{הערה|חגיגה כ"א ב}} ובמסכת יבמות{{הערה|יבמות ט"ו ע"א}}, ושם מפרש [[רש"י]], כי שיעור זה מדובר כדי לחבר מקוה חסר עם מקוה שלם (אך ייתכן שכדי לחבר מקווה של [[מים]] שאובים עם מקווה כשר העשוי ממי גשמים, די בפחות מכך). והרא"ש פירש{{הערה|בפירוש המשנה, ובחידושיו על הלכות מקוואות סימן ט"ו כ'}} שדין זה תקף גם בחיבור | משנה זו הובאה בחגיגה{{הערה|חגיגה כ"א ב}} ובמסכת יבמות{{הערה|יבמות ט"ו ע"א}}, ושם מפרש [[רש"י]], כי שיעור זה מדובר כדי לחבר מקוה חסר עם מקוה שלם (אך ייתכן שכדי לחבר מקווה של [[מים]] שאובים עם מקווה כשר העשוי ממי גשמים, די בפחות מכך). והרא"ש פירש{{הערה|בפירוש המשנה, ובחידושיו על הלכות מקוואות סימן ט"ו כ'}} שדין זה תקף גם בחיבור | ||
מקוה שאוב עם מקוה כשר, וכן כתב רבינו ירוחם{{הערה|סוף נתיב כ"ו כלשון | מקוה שאוב עם מקוה כשר, וכן כתב רבינו ירוחם{{הערה|סוף נתיב כ"ו כלשון | ||
הרא"ש}}. | הרא"ש}}. |
גרסה מ־05:55, 24 באוגוסט 2020
השקה היא כינוי בהלכות מקוואות, לדרך מיוחדת להכשיר מקווה פסולה על ידי השקתה וחיבורה למקווה כשרה. יש שנוהגים להשיק את המקווה לרגע קט, שבכך די מעיקר הדין לפי רוב הראשונים[1], אך מנהג חב"ד להדר להשאיר את נקב ההשקה פתוח במשך זמן הטבילה[2].
מקור במשנה ובראשונים
ההשקה מוזכרת לראשונה במסכת מקוואות פרק ה' משנה ז':
עירוב מקוואות כשפופרת הנוד
משנה זו הובאה בחגיגה[3] ובמסכת יבמות[4], ושם מפרש רש"י, כי שיעור זה מדובר כדי לחבר מקוה חסר עם מקוה שלם (אך ייתכן שכדי לחבר מקווה של מים שאובים עם מקווה כשר העשוי ממי גשמים, די בפחות מכך). והרא"ש פירש[5] שדין זה תקף גם בחיבור מקוה שאוב עם מקוה כשר, וכן כתב רבינו ירוחם[6].
אבל בבית יוסף כתב בשם הרשב"א בשער המים שחולק על דין זה, וסובר ששיעור כשפופרת הנוד הוא דוקא להכשיר מקוה חסר מן השלם. אבל להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אף על פי שאינו משיקן אלא כשערה כשר, ואף על פי שאין מי ההשקה רואין מן האויר.
השקה על ידי איחוד מקוואות
אדמו"ר הצמח צדק כותב על דברי הרשב"א שהם "צריכים עיון גדול", שהרי מקור דברי הרשב"א הוא מדברי הר"ש[7] גבי מטהרין את המקוואות, ושם מדובר שמי ההשקה רואין את האויר, שהרי שם מדובר בהשקת שני מקורות מים על ידי צינור המחברן ומשיק את זרם המים זה לזה, והסלון המחבר שני המקוואות רואה את האויר. וייתכן שהצינור עצמו פתוח למעלה ורק יש לו שני כותלים ושוליים ואם כן כל המים שבצנור רואין את האויר. והרי זה דומה לשני בורות מים שנפרצו זה לתוך זה, ששם די במים כקליפת השום לכן בשאוב הקילו בחוט השערה.
הלכה למעשה
הצמח צדק מסיים את דבריו שלא ניתן לסמוך הלכה למעשה על פסק האחרונים בסימן ר"א סעיף נ"ב ונ"ג שמותר להכשיר מקווה שאוב בחוט השערה, אף את פסק הגר"א הוא מבטל בתוקף וקובע ש"דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל", ואוסר הלכה למעשה להשתמש במקווה שאוב שהוכשרה על ידי השקה בחוט השערה.
על פי מהלך זה, מוסיף הצמח צדק ומחלק בין השקת שני מקוואות ששניהם חסרים ורק בצירוף שניהם יש ארבעים סאה, לבין השקת מקווה חסרה למקווה שיש בה ארבעים סאה, חילוק המבוסס על דברי המרדכי[8] כאשר אנו רוצים להכשיר שני מקואות חסרות, עלינו לתת להם דין כאילו שניהם אחד ולכן עלינו לתת להם חיבור של "קליפת השום", שהוא על ידי ששניהם מחוברים זה לזה מלמעלה ופני שניהם רואים את האויר יחד, אך כאשר רוצים להכשיר מקוה חסרה בחיבורה למקווה אחרת שהיא כבר מלאה, אז אין צורך בדין "איחוד מקוואות" הנותן להם דין כמקווה אחת, מכיוון שיש כאן כבר את דין המקווה, אלא שאנו רוצים להעביר אותו למקווה השניה, ובמקרה כזה, די בדין "השקה", שהוא בהשקה של חוט השערה.
אם כי, דין "איחוד מקוואות" הוא דווקא כאשר החיבור הוא על ידי "סילון" שהוא צינור הפתוח מלמעלה[9], אך כאשר החיבור נעשה מדופן המקווה, אין כאן את המעלה של איחוד מקוואות, ועל כך קובעת המשנה ש"עירוב מקוואות - כשפופרת הנוד"[10].
הערות שוליים
- ↑ ראה תוספות במכות דף ד ע"א, ודלא כרש"י שם
- ↑ [1] שערי הלכה ומנהג עמ' קה.
- ↑ חגיגה כ"א ב
- ↑ יבמות ט"ו ע"א
- ↑ בפירוש המשנה, ובחידושיו על הלכות מקוואות סימן ט"ו כ'
- ↑ סוף נתיב כ"ו כלשון הרא"ש
- ↑ פרק ו' משנה ח'
- ↑ מובא בבית יוסף סימן ר"א שני דפים לפני הסוף
- ↑ ראה שבת ל"ט ע"א ובתוספות
- ↑ חידושים אלו של הצמח צדק, הם מתוך צמח צדק על הש"ס, החידושים האחרונים שעל מסכת מקוואות