אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (removed Category:חגים וזמנים; added Category:שלוש רגלים using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{ | מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערה|[[תהילים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערה|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}". | ||
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | == הלכות ומנהגי חב"ד ביום== | ||
*אין צמים ואין אומרים תחנון. | *אין צמים ואין אומרים תחנון. | ||
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{ | *פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}. | ||
*ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]]. | *ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]]. | ||
גרסה מ־06:33, 24 באוגוסט 2020
אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.
מקור השם
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח[1]". שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן[2]".
הלכות ומנהגי חב"ד ביום
- אין צמים ואין אומרים תחנון.
- פוסק אדמו"ר הזקן יש להרבות בסעודה ביום זה[3].
- ביום זה מתקיים, על-פי הוראת הרבי כינוס תורה.