חוגי חן למשנת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]]. | כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]]. | ||
[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]] | [[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]] | ||
המגיד שיעור הראשון<ref>מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". </ref> היה הרב הרראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]<ref>ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות</ref>, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]]. | המגיד שיעור הראשון<ref>מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". </ref> היה הרב הרראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]<ref>ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות</ref>, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]]. | ||
| שורה 31: | שורה 24: | ||
יסדו מכריו שיעורים בשם "חוגי חן למשנת חב"ד". השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה. | יסדו מכריו שיעורים בשם "חוגי חן למשנת חב"ד". השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה. | ||
בעיתון דבר התפרסה כתבה מיוחדת אודות האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור: | |||
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחתת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. | |||
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסיב לנקודה אחת, לחשבון הנפש. | |||
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים". | |||
==הרבי והשיעור== | ==הרבי והשיעור== | ||
גרסה מ־23:21, 18 באוגוסט 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
"חוג חן במשנת חב"ד". הינו שיעור חסידות בתורת אדמו"ר הזקן מאז שנת תששי"ח בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב עדין אבן ישראל.
השתשלשלות השיעור
בבית[1] הרב אברהם חן, בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלטה של ירושלים.
לאחר פטירות החליטו ידידו מוקרי זכרו להמשיך את השיעורים בביתו, בשם "חוג חן במשנת חב"ד".
כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף הרב זוין.
המגיד שיעור הראשון[2] היה הרב הרראש ישיבה בתורת אמת, הרב משה אריה לייב שפירא, אחריו מסר השיעור הרב זוין[3], ואחריו הרב עדין אבן ישראל.
שלושתם היו מידידיו ומתלמדיו של הרב חן.
בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר זלמן שז"ר - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".
במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר[7].
יסדו מכריו שיעורים בשם "חוגי חן למשנת חב"ד". השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.
בעיתון דבר התפרסה כתבה מיוחדת אודות האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחתת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסיב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".
הרבי והשיעור
אך עוד בזמנו של הרבי חן מצאנו את שז"ר מתייע עם הרבי בשר לזה כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט
"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש. בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור[4].
בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באיגרת מיום כ"ב חשון
סגנון השיעור
הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר זלמן שז"ר: למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד.
האברך מר עדין שינזלאתץ עטור זקן פיאור ארוכים בלי שום סלסול בשעורת) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטובטעם ודעת שכלי. אופן הלימדו אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין.
הרבה מהשועמים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'. אמר הלימדו שהה כשעה וחצי כיבוד המסובים בתה ומשקה ומזונות. מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חדוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.
מגידי שיעור
- הרב משה אריה לייב שפירא
- הרב אברהם חן[5]
- הרב שלמה יוסף זוין
- הרב עדין אבן ישראל