קליפת נוגה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==להרחבה== | ==להרחבה== | ||
*[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] ו[[תניא - פרק ז']] בספר ה[[תניא]] | *[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] ו[[תניא - פרק ז'|פרק ז']] בספר ה[[תניא]] | ||
[[קטגוריה:קליפות]] | [[קטגוריה:קליפות]] | ||
[[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־21:41, 5 בנובמבר 2009
קליפת נוגה היא הקליפה הראשונה מבין הקליפות, שהיא בבחינת ממוצע בין דרגות הקדושה, לבין ג' קליפות הטמאות. בעבודת האדם באפשרותו להעלות את קליפת נוגה ולהכלילה בקדושה, או ח"ו להורידה לג' קליפות הטמאות.
ענינה
במרכבת יחזקאל נאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". בחסידות מבואר שכל הדרגות של המרכבה הם דרגות הקדושה, שדמות מראה אדם שעל הכסא, והאופנים וחיות הקודש כולם מורות על המרכבה שהוא התלבשות של מלכות דאצילות בירידתה לעולמות בי"ע. ואילו "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" מורים על הקליפות. ש"רוח סערה" ו"ענן גדול" ו"אש מתלקחת" מורים על ג' קליפות הטמאות, ו"נוגה לו סביב" מורה על קליפת נוגה.
מבואר שקליפת נוגה היא בבחינת ממוצע בין דרגות הקדושה לבין ג' קליפות הטמאות. שעל ידי קליפת נוגה מקבלות ג' הקליפות הטמאות את חיותם.
בנפש האדם
נפש הבהמית של ישראל היא מקליפת נוגה, ואין היא כנפשות עובדי גילולים שהוא מג' הקליפות הטמאות. שנפש הבהמית מצד טבעה נמשכת אחר תענוגי עולם הזה, שהיא בבחינת קליפה, אבל בעבודת האדם בהשלטת נפש האלוקית על הנפש בהמית יכול להגביהה ולהעלותה לקדושה שתתאווה לאלוקות. ועוד שעל ידי עבודה זו שמצד הנפש בהמית נעשה בבחינת בעלי תשובה שעבודתם היא בחילא יתיר.
בעבודה
קליפת נוגה היא כזו שמצד אחד אינה שייכת לקדושה, אך מצד שני אינה כלואה לגמרי בצד היפך הקדושה, וניתן להעלות לקדושה על ידי עבודת השם, את מה ששייך לקליפת נוגה.
את זאת, לא ניתן לעשות בדברים השייכים לג' קליפות הטמאות.
למשל: דברי מאכל שהינם מותרים על-פי ההלכה היהודית, שייכים לקליפת נוגה. כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את השם בכח האכילה ההיא - הרי הוא מוציא את ניצוצות הקדושה משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.