כתב אבג"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

גרסה מ־05:12, 14 באוגוסט 2020

מכתב של בת שליחה מאירופה לרבי, שבסופו הוסיפה שורה בכתב הדומה לכתב מזוזה עם ברכה לזרעא חיא וקיימא[1]

כתב מזוזות הוא צופן, בסגנון של - א"ב ג"ד, כאשר כל אות מתחלפת באות הבאה אחריה בסדר האל"ף-בי"ת.

לדגומא: אותיות נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האל"ף-בי"ת של אותיות המקור מ' ע' מ' ד'. כך גם שם ה' מוחלף על ידי האותיות י' ה' ו' ה' והופך ל-כ' ו' ז' ו'.

שיטת צופן זו קרויה בשם "כתב מזוזות", בשל העובדה שסופרי סת"ם משתמשים בקידוד זה[2] בכיתוב המופיע מאחורי המזוזה באותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

בתקופת השלטון הקומוניסטי ברוסיה, כשרצו החסידים לכתוב אודות דמי ה'דמי מעמד' ששלחו לרבי, מאימת הצנזור והמשטרה החשאית השתמשו החסידים בשיטת צופן זה, על מנת להסתיר את הסיוע הכספי שנתנו לרבי, שנחשב באותה עת כאויב הממשלה.

הכינוי 'נפנה', נותר גם לאחר נפילת שלטון הקומוניזם בברית המועצות, והוא מופיע במכתבי הרבי והרבי הריי"צ[3].

הערות שוליים

  1. מכתב הילדה (במכתבה של הילדה הפיענוח הוא הפוך מהכתב הרגיל (אות קודם, ואצלה אות לפני); מענה הרבי בכתב מזוזה.
  2. על פי דברי הרא"ש בהלכות מזוזה סי"ח.
  3. ראו לדוגמא מכתב הרבי לחסיד ר' בן ציון שם טוב ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.