משתמש:ישראל לייב/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל לייב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ישראל לייב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת [[תי"א]] מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר. | כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת [[תי"א]] מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר. | ||
===שפתי כהן על השולחן ערוך=== | |||
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם ב[[קרקא]] בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ"ד.}} | |||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
[[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. מסופר שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על ה[[ש"ך]], לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כמוהו והוא אכן שינה. | [[רבותינו נשיאנו]] הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. מסופר שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על ה[[ש"ך]], לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כמוהו והוא אכן שינה. | ||
גרסה מ־16:10, 10 באוגוסט 2020
רבי שבתי כהן (הש"ך; שפ"ב - א' באדר א' תכ"ג) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
תולדות חייו
רבי שבתי[1] נולד בעיירה אמסטיביו בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי בליטא. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בוילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל רבי משה לימא בעל החלקת מחוקק), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות ת"ח ות"ט שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הרוסים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
שפתי כהן על השולחן ערוך
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט, שרבי שבתי פרסם בקרקא בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. המגן אברהם מציין בכמה מקומות[2] שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו[3]
הקשר לחב"ד
רבותינו נשיאנו הזיכרוהו רבות בספריהם ובמענות קודש רבים. מסופר שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק אדמו"ר הזקן כדעת הט"ז החולק על הש"ך, לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום אדמו"ר הזקן ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כמוהו והוא אכן שינה.
הרבי הזכיר בשם אדמו"ר הזקן שעד הש"ך והט"ז כל הספרים נכתבו ברוח הקודש ומאז זה נפסק.