תהלים כ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית | כותרת = פסוקי המזמור: תהילים כ"ג{{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר |...")
 
שורה 17: שורה 17:


==מנהגים==
==מנהגים==
על פי [[נוסח ספרד]] ו[[נוסח עדות המזרח]], ב[[תפילת ערבית של שבת]] נהוג לומר את המזמור לאחר [[ברכה מעין שבע|ברכת מעין שבע]] ולפני [[עלינו לשבח]].{{הערה|'''לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות''', הוצאת משרד הביטחון, 1987. עמ' 194;  [[שלמה טל]], '''[[סידור רינת ישראל]]''', עמ' 207. אמנם, ב[[חסידות צ'רנובל]] לכל ענפיה, נוהגים לומר אותו לפני קידוש של ליל שבת במקום בבית הכנסת.}}
על פי מנהג חב"ד נוהגים להגיד את מזמור זה בעת [[סעודה שלישית]] של [[שבת]].
 
לפי מנהג [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדים]] ו[[יהדות ארצות האסלאם|עדות המזרח]], נהוג לשיר את "מזמור לדוד" לפני ה[[קידוש]] בסעודה השנייה (סעודת היום) מ[[סעודות שבת|סעודות השבת]]. וכן נוהגים אצל ה[[חסידים]], ויש חסידים שנוהגים לאומרו לאחר הקידוש בסעודה זו. במקומות רבים נוהגים לזמרו ב[[סעודה שלישית]] של [[שבת]].


==אצל חב"ד==
==אצל חב"ד==
באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'.
באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'.

גרסה מ־18:14, 27 ביולי 2020

פסוקי המזמור: תהילים כ"ג
מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר

א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:
ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:
ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:
ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים, מילות הפתיחה של המזמור הן: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".

תוכן המזמור

המזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו. ניתן להבחין במזמור במספר דימויים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כרועה אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו "ה' רֹעִי". אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'" (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').[1]

פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.[2] לעומת פרשנות זו מציג המלבי"ם את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.[3] פרשנות נוספת מוצגת במדרש תהילים: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות עם ישראל במדבר.[4]

מנהגים

על פי מנהג חב"ד נוהגים להגיד את מזמור זה בעת סעודה שלישית של שבת.

אצל חב"ד

באחד המכתבים של הרבי הרבי כותב שהמזמור "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" מביא ביטחון בה'.

  1. "תהילים כ"ג", נחום סרנה (עורך), תהילים - חלק א', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 (תבנית:כותר)
  2. דעת מקרא על תהילים כ"ג
  3. מלבי"ם על תהילים, מזמור כ"ג, פסוק א'
  4. מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"