שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(זקוק לעריכה נוספת)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
למד בילדותו אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[קזמירוב]], ואצל ה[[אדמו"ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]].
למד בילדותו אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[קזמירוב]], ואצל ה[[אדמו"ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]].


קיבל חינוך מסורתי בישיבות: מיר, בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק, הר"י ראזין מדבינסק - רוגצ'וב, בקבוץ הרב שמריהנח שניארסון בבוברויסק ועוד.
בבחרותו למד בישיבת מיר ובישיבת האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסאהן בעיר בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק והגאון הרוגצ'ובי.


נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקבלוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק .
נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקב לוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק.


==פעילות ציבורית ברוסיה==
==פעילות ציבורית ברוסיה==


בהיותו ב[[רוסיה]] היה חבר במחתרת החסידית של [[אדמו"ר הריי"צ]] שעניינה היה לדאוג לכל ענייני היהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים".נחשב לאחד מראשי הפעילים למען יהדות רוסיה. כפי שסיפר על כך הרבי מה"מ, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות".  
בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בפעילות למען יהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים". נחשב לאחד מראשי הפעילים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך הרבי מה"מ, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות".  


בשנות [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) התמנה לרב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
בשנות [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.


בשנת [[תרע"ח]] (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
בשנת [[תרע"ח]] (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
שורה 40: שורה 40:
פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.
פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.


יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". בהוצאת "יד הרב הרצוג" הופיע במרס 1965 כרך י"א. הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946 יחד עם הרב מאיר בר-אילן-ברלין ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1375).
יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946.


נשיא האקדמיה העולמית "אמת".
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.  
 
חבר מועצת הרבנות הראשית.


בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
שורה 52: שורה 50:
==ילדיו==
==ילדיו==


*מרת שושנה
* מרת שושנה
* הרב אהרן זווין  
* הרב אהרן זווין  


שורה 70: שורה 68:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=q-00000-00---off-0pioneers--00-2----0-10-0---0---0direct-10---4-------0-1l--10-he-50---20-about-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94+%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3+%d7%96%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f--00-3-1-00-0-0-01-1-0utfZz-8-00&a=d&c=pioneers&srp=0&srn=0&cl=search&d=D4.121 אניציקלופדיה תדהר]
*[http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=q-00000-00---off-0pioneers--00-2----0-10-0---0---0direct-10---4-------0-1l--10-he-50---20-about-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94+%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3+%d7%96%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f--00-3-1-00-0-0-01-1-0utfZz-8-00&a=d&c=pioneers&srp=0&srn=0&cl=search&d=D4.121 אנציקלופדיה תדהר]





גרסה מ־16:43, 25 באוקטובר 2009

הרב זווין

הרב שלמה יוסף זווין נולד בעיירה קזמירוב בחודש כסלו בשנת תר"נ. הרב זווין היה גאון עצום ועורכה של האנצקלופדיה התלמודית.

צעירותו

למד בילדותו אצל אביו הרב אהרון מרדכי זוין - רב קהילת חב"ד בקזמירוב, ואצל האדמו"ר מקאפוסט - בברויסק רבי שמריה נוח שניאורסון.

בבחרותו למד בישיבת מיר ובישיבת האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסאהן בעיר בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק והגאון הרוגצ'ובי.

נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקב לוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק.

פעילות ציבורית ברוסיה

בהיותו ברוסיה סייע בדרכים מגוונות לאדמו"ר הריי"צ בפעילות למען יהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים". נחשב לאחד מראשי הפעילים למען יהדות רוסיה, כפי שסיפר על כך הרבי מה"מ, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות".

בשנות תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) כיהן כרב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.

בשנת תרע"ח (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.

בשנת תרע"ט (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה.

בשנת תר"פ (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים.

בשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדל תורה".

בקיוב ערך קובץ מדיני "אחדות".

רב קהילת חב"ד בתל אביב

בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל. כיהן תקופה קצרה כרב קהילת חב"ד בתל אביב. עסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

תקופת ירושלים

בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון.

עמד ביחסים הדוקים עם הרבי, ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא שז"ר.

פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.

יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946.

חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.

נפטר בכ"א אדר שני בשנת תשל"ח.

ילדיו

  • מרת שושנה
  • הרב אהרן זווין

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים