אריך אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף
(בעריכה) |
(בעריכה) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
[[כתר עליון]] שהוא [[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי מן שני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]], שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר. | [[כתר עליון]] שהוא [[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי מן שני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]], שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר. | ||
בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף. שאף שב[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] מתאחד [[אור אין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]. אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם בחינת [[אותיות החקיקה]]. | בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף. שאף שב[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] מתאחד [[אור אין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]. אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם בחינת [[אותיות החקיקה]]. וזהו שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו להאציל ה[[עשר ספירות]] אזי מתחילה "גליף גליפו" שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי העשר ספירות. והענין שב[[אצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של [[עשר ספירות]] ולכן נמשלו לאותיות הכתב מדיו על קלף לבן, שהדיו הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאין דבר זר כדיו. | ||
==ענינו בנפש== | ==ענינו בנפש== | ||
גרסה מ־12:11, 25 באוקטובר 2009
אריך אנפין הינו הפרצוף של חיצוניות ספירת הכתר של עולם האצילות.
בכללות פרצוף זה הוא הדרגה העליונה בנאצלים, לעומת פרצוף עתיק יומין, שהוא דרגה אחרונה שבמאציל.
ענינו
כתר עליון שהוא כתר של עולם האצילות בנוי מן שני פרצופים: פרצוף עתיק יומין, שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר.
בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף. שאף שבעשר ספירות של עולם האצילות מתאחד אור אין סוף באחדות גמורה, עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת אותיות הכתב. אבל בחינת עתיק יומין ואריך אנפין הם בחינת אותיות החקיקה. וזהו שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו להאציל העשר ספירות אזי מתחילה "גליף גליפו" שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי העשר ספירות. והענין שבאצילות יש בחינת כלים ממש לאורות של עשר ספירות ולכן נמשלו לאותיות הכתב מדיו על קלף לבן, שהדיו הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן בעתיק יומין ואריך אנפין שאין הכלים ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו לאותיות החקיקה שאין דבר זר כדיו.
ענינו בנפש
ענין אריך אנפין בנפש הוא הרצון. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, ולראיה, שתיכף כשאדם רוצה להניע ידו, הוא מניע ידוע, שכח הרצון הוא כח כללי בנפש. לפי זה, בחינת אחוריים של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי"
אריך אנפין וזעיר אנפין
זעיר אנפין, שהוא פרצוף של המידות של עולם האצילות מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי עשר הספירות.
ירידתו לעולמות בי"ע
עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי עולם העשיה, שענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון הכולל אבי"ע, ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת הכתר שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.
לעתיד לבא
לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי אור אין סוף המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף, ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.