שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
למד בילדותו אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[קזמירוב]], ואצל ה[[אדמו"ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]]. | למד בילדותו אצל אביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[קזמירוב]], ואצל ה[[אדמו"ר]] מ[[קאפוסט]] - [[בברויסק]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]]. | ||
קיבל חינוך מסורתי בישיבות: מיר, בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק, הר"י ראזין מדבינסק - רוגצ'וב, בקבוץ הרב שמריהנח שניארסון בבוברויסק ועוד. | |||
נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקבלוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק . | |||
בהיותו ב[[רוסיה]] היה חבר במחתרת החסידית של [[אדמו"ר הריי"צ]] שעניינה היה לדאוג לכל ענייני היהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים". | בהיותו ב[[רוסיה]] היה חבר במחתרת החסידית של [[אדמו"ר הריי"צ]] שעניינה היה לדאוג לכל ענייני היהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים". | ||
| שורה 9: | שורה 14: | ||
"הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות". | "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות". | ||
בשנות תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) רב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. | |||
בשנת תרע"ח (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב. | |||
בשנת תרע"ט (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. | |||
בשנת תר"פ (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה. | |||
מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים. | |||
בשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדל תורה". | |||
בקיוב ערך קובץ מדיני "אחדות". | |||
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. | בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
כיהן תקופה קצרה כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]. | כיהן תקופה קצרה כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]. | ||
עסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | עסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות. | ||
בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון. | בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון. | ||
עמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]], ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא [[שז"ר]]. | עמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]], ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא [[שז"ר]]. | ||
נפטר בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]]. | פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית. | ||
פרסם ספרים: "מועדים בהלכה" ; "לאור ההלכה''; "הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן" ; "סופרים וספרים" (3 חלקים). | |||
יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". בהוצאת "יד הרב הרצוג" הופיע במרס 1965 כרך י"א. הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946 יחד עם הרב מאיר בר-אילן-ברלין ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1375). | |||
נשיא האקדמיה העולמית "אמת". | |||
חבר מועצת הרבנות הראשית. | |||
בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל. | |||
נפטר בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]]. | |||
==ילדיו== | |||
*מרת שושנה | |||
* הרב אהרן זווין | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 33: | שורה 71: | ||
*[[שמן ששון מחבריך]] | *[[שמן ששון מחבריך]] | ||
*[[תולדות חב"ד בברית המועצות]] | *[[תולדות חב"ד בברית המועצות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://collections.tourolib.org/gsdl/cgi-bin/library?e=q-00000-00---off-0pioneers--00-2----0-10-0---0---0direct-10---4-------0-1l--10-he-50---20-about-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94+%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3+%d7%96%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f--00-3-1-00-0-0-01-1-0utfZz-8-00&a=d&c=pioneers&srp=0&srn=0&cl=search&d=D4.121 אניציקלופדיה תדהר] | |||
גרסה מ־09:25, 25 באוקטובר 2009
הרב שלמה יוסף זווין נולד בעיירה קזמירוב בחודש כסלו בשנת תר"נ. הרב זווין היה גאון עצום ועורכה של האנצקלופדיה התלמודית.
למד בילדותו אצל אביו הרב אהרון מרדכי זוין - רב קהילת חב"ד בקזמירוב, ואצל האדמו"ר מקאפוסט - בברויסק רבי שמריה נוח שניאורסון.
קיבל חינוך מסורתי בישיבות: מיר, בוברויסק ועוד. נסמך מהגאונים הרי"מ אפשטיין מנובהרדוק, הר"י ראזין מדבינסק - רוגצ'וב, בקבוץ הרב שמריהנח שניארסון בבוברויסק ועוד.
נשא לאשה את חיה לאה ז"ל בת הרב יוסף יעקבלוין , ובזיווג שני נשא לאשה את יטל בת ר' יצחק .
בהיותו ברוסיה היה חבר במחתרת החסידית של אדמו"ר הריי"צ שעניינה היה לדאוג לכל ענייני היהדות ברוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים".
נחשב לאחד מראשי הפעילים למען יהדות רוסיה. כפי שסיפר על כך הרבי מה"מ, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א:
"הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות היתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעניני הפצת היהדות".
בשנות תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) רב בקאזימירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב.
בשנת תרע"ח (1918) היה חבר הפרלמנט האוקראיני בקיוב.
בשנת תרע"ט (1919) היה חבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה.
בשנת תר"פ (1920) חבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.
מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון בימי הקומוניסטים.
בשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני "יגדל תורה".
בקיוב ערך קובץ מדיני "אחדות".
כיהן תקופה קצרה כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
עסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, ותוך זמן קצר העתיק את מקום מגוריו לירושלים, שם התגורר עד יומו האחרון.
עמד ביחסים הדוקים עם הרבי, ואף הקדיש לו מקום של כבוד באנצקלופדיה תלמודית כרך ט"ז. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כח הרבי לעניני הנשיא שז"ר.
פרסם מאמרים וחידושי-תורה בעתונות החרדית התורנית והכללית.
פרסם ספרים: "מועדים בהלכה" ; "לאור ההלכה; "הגאון הרוגצ'ובי בתור פרשן" ; "סופרים וספרים" (3 חלקים).
יוזם ועורך את ה"אנציקלופדיה התלמודית". בהוצאת "יד הרב הרצוג" הופיע במרס 1965 כרך י"א. הכרך הראשון שלה יצא בתש"ו - 1946 יחד עם הרב מאיר בר-אילן-ברלין ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1375).
נשיא האקדמיה העולמית "אמת".
חבר מועצת הרבנות הראשית.
בשגת תש"ד (1960) קבל פרס ישראל.
ילדיו
- מרת שושנה
- הרב אהרן זווין