הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. | בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. | ||
===[[המסע למוזניקס תרנ"א) | ===[[המסע למוזניקס תרנ"א)]]=== | ||
{{ערך מורחב|המסע למוזניקס (תרנ"א)]] | {{ערך מורחב|המסע למוזניקס (תרנ"א)]] | ||
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. | בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־14:14, 5 ביולי 2020
בעריכה מתמשכת
לידתו
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ביום י"ב תמוז תר"מ. הוריו אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול תרל"ה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. בשמחת תורה שנת תר"מ, כשסבו אדמו"ר המהר"ש בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית שטערנא שרה, ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרהה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, אדמו"ר הצמח צדק והשניים שליוהו היו סבו אדמו"ר האמצעי ואבי סבו אדמו"ר הזקן.
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.
בי"ט בתמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר [1] ששמע מחסידים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".
במהלך הברית היה הסבא אדמו"ר מהר"ש שרוי בשמחה עילאית, וחזר מאמר, סיפר סיפורים, וניגן את הניגון ד' בבות בהתרגשות מיוחדת[2].
ילדותו וחינוכו
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.
בשנת תרמ"ד הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה לחיידר אצל רבי יקותיאל מלמד דרקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את הא - ב, והיה מספר לו סיפורים על אדמו"רי חב"ד והבעש"ט.
בשנת תרמ"ה הוכנס לחידר של ר' זושע מלמד דרקי.
בשנת תרמ"ו החל אדמו"ר הרש"ב לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שחל משננת תרמ"ח נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה רבי וכדומה, משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות שלהיות רבי [3]בתרמ"ח, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והתחיל לצום בצומות.
באותו העת לחנכו המלמד ר' שמשון.
בעת שהיה בן תשע בחודש אלול תרמ"ט הוא הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' ניסן סקאבלא.
אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו.
את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו הרבנית רבקה.
בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בע"פ בעידודו של אביו אדמו"ר הרש"ב, את המשניות שהיה יודע בע"פ היה נבחן אצל רבי משה בנימין הבוחן, עד לשנת תרנ"א היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: זרעים ומועד.
באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת תרנ"ב התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.
בר מצווה
בי' תמוז תרנ"א בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו[4] שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח תפילין בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו (אדמו"ר המהר"ש), והורה לו להתחיל להניח תפילין של רש"י בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.
חודשיים לפני הבר מצווה, שלו בי"א אייר תרנ"ג חזר אביו מאמר "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים[5], לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו אדמו"ר הרש"ב היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע מאמרים רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.
בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.
מסעות הרבי הריי"צ בילדותו
מסע יאלטא
| ערך מורחב – מסע יאלטא |
בחודש אלול תרמ"ו יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר פסח תרמ"ז[6] במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו.
המסע למוזניקס תרנ"א)
{{ערך מורחב|המסע למוזניקס (תרנ"א)]] בקיץ של שנת תרנ"א הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה לליובאוויטש.