הבדלים בין גרסאות בדף "סיום מסכת"
מ (החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''סיום מסכת''' הוא דבר המשמח ביותר, ולכן נהגו לערוך סעודת סיום לכבוד סיום המסכת - | + | '''סיום מסכת''' הוא דבר המשמח ביותר, ולכן נהגו לערוך סעודת סיום לכבוד סיום המסכת - כמו שהעיד אביי על עצמו {{הערה|[[גמרא]] [[שבת]] (קיח, ב).}} "תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן". [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים]. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | == סיומים שונים == | |
| + | |||
| + | נהגו לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטל על כל בכור. וכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, יש שנהגו לערוך סיום על מסכת תענית דווקא. | ||
| + | |||
| + | נהגו בקרב [[חסידים]], וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב". | ||
| + | |||
| + | [[הרבי]] הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כגון [[מסכת מדות]] וכדומה. כמו כן הורה [[הרבי]] לערוך סיומים עד [[חמשה עשר באב]]. | ||
| − | + | יום ה'''שבת''' הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת. | |
| − | == | + | == סיום [[משניות]] == |
| − | + | ישנו דיון ב[[אחרונים]] בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכתא, ואפשר לומר [[קדיש]] בסיומו, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה שאפשר לעורכה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] ולפטור מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]]. | |
| − | + | ישנם המביאים ראיה מדברי הגמרא ב[[שבת]] דלעיל, שהרי אז לא היתה עדיין הגמרא, ואף על פי כן אמר אביי שנוהג הוא לעשות סעודת סיום מסכת. אך הרבי דוחה ראיה זו, מכיון שגם אז למדו את ה[[פלפול]] הכתוב בגמרא נחשב סיום מסכת המשנה כעין סיום מסכת הגמרא שלנו. | |
| − | + | הרבי מכריע גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, אך על סיום על כל ששה סדרי משנה, כבר נהגו ישראל לערוך סיום, ומנהג ישראל תורה. | |
== סיום על מסכת בירושלמי == | == סיום על מסכת בירושלמי == | ||
| − | לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת ב[[ירושלמי]], שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע | + | לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת ב[[ירושלמי]], שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־00:51, 3 ביולי 2020
סיום מסכת הוא דבר המשמח ביותר, ולכן נהגו לערוך סעודת סיום לכבוד סיום המסכת - כמו שהעיד אביי על עצמו [1] "תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן". [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים].
סיומים שונים
נהגו לערוך סיום מסכת בערב פסח כדי להפטר מתענית בכורות המוטל על כל בכור. וכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, יש שנהגו לערוך סיום על מסכת תענית דווקא.
נהגו בקרב חסידים, וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
הרבי הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כגון מסכת מדות וכדומה. כמו כן הורה הרבי לערוך סיומים עד חמשה עשר באב.
יום השבת הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת.
סיום משניות
ישנו דיון באחרונים בשאלה האם סיום מסכת במשניות לבד נחשב לסיום מסכתא, ואפשר לומר קדיש בסיומו, ונחשבת הסעודה לסעודת מצוה שאפשר לעורכה עם בשר גם בתשעת הימים ולפטור מתענית בכורות בערב פסח.
ישנם המביאים ראיה מדברי הגמרא בשבת דלעיל, שהרי אז לא היתה עדיין הגמרא, ואף על פי כן אמר אביי שנוהג הוא לעשות סעודת סיום מסכת. אך הרבי דוחה ראיה זו, מכיון שגם אז למדו את הפלפול הכתוב בגמרא נחשב סיום מסכת המשנה כעין סיום מסכת הגמרא שלנו.
הרבי מכריע גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, אך על סיום על כל ששה סדרי משנה, כבר נהגו ישראל לערוך סיום, ומנהג ישראל תורה.
סיום על מסכת בירושלמי
לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת בירושלמי, שיש שהסתפקו בכך, מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון מסכת נידה), הורה הרבי שמאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות משניות לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן: התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016 (עמ' 270)
- האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות: שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)
- סיום על מסכת בירושלמי: שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית: שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בתשעת הימים: שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)
- שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת: התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמ' 300 (עמ' 297)
