יצחק מישולובין: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 9: | שורה 9: | ||
בבחרותו שלח לרבי בקשה לברכה על עבודת התפלה, והרבי הזכיר בהתוועודת שמחת תורה תשכ"ח <ref> להתמשש בלינק צריך להוציא את ה פפ ליל שמח"ת, לפני הקפות - תשכ"ח - מפתח .mafteiachפפ.app/all/5728-01-22</ref> שבחור שנמצא במקום של מסירת נפש שנים רבות, מה שמדאיג אותו זה עבודת התפלה. | בבחרותו שלח לרבי בקשה לברכה על עבודת התפלה, והרבי הזכיר בהתוועודת שמחת תורה תשכ"ח <ref> להתמשש בלינק צריך להוציא את ה פפ ליל שמח"ת, לפני הקפות - תשכ"ח - מפתח .mafteiachפפ.app/all/5728-01-22</ref> שבחור שנמצא במקום של מסירת נפש שנים רבות, מה שמדאיג אותו זה עבודת התפלה. | ||
הרב מישולבין מכהן כמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פרי]], ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי רוסיא בניו יורק, במשך שנים רבות. | |||
ר' יצחק בעצמו הינו סופר סת"ם. ובעל תפלה מיוחד, ואף נוהג להתפלל בבית מדרש 770 בימי הסליחות, | |||
נישא לביתו של ר' [[לוי יצחק שפירא]]. | |||
==היציאה מרוסיא== | ==היציאה מרוסיא== | ||
בשנת תשכ"ט, כששערים ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את הארץ. כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל. | בשנת תשכ"ט, כששערים ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את הארץ. כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל. | ||
===הברחת כתבי יד חסידות=== | ===הברחת כתבי יד חסידות, והבאתם לרבי=== | ||
על הרגעים של היציאה מרוסיה סיפר ר' איצע למגזין בית משיח: "עזבתי את רוסיה עם הורי בסוף אדר. לקחתי איתי כתבי יד חסידי כדי לתת לרבי. אלה היו כתבי יד שהשגתי בכמה מקומות ברוסיה. חלקם היו מאמרים והנחות של מאמרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, לפני שיצאתי לשדה התעופה, נסעתי לשלמה חייצרי, חסיד ליובאוויטש במוסקבה שהיה לו מפעל מזון גדול. רכשתי ממנו ארגז וודקה של סטוליצ'ניה. זו וודקה איכותית המיוצאת ואינה זמינה במוסקבה. כשהגעתי למכס בשדה התעופה, הנחתי את כל התיקים שלי על השיש והם שאלו על כל פריט בודד. הם הבחינו במשקה וכששאלו אותי מה זה אמרתי, "זה סטוליצ'ניה בשבילך." כך הצליח עברו כתבי היד רבותנו וזכיתי להביא אותם לרבי. | על הרגעים של היציאה מרוסיה סיפר ר' איצע למגזין בית משיח: "עזבתי את רוסיה עם הורי בסוף אדר. לקחתי איתי כתבי יד חסידי כדי לתת לרבי. אלה היו כתבי יד שהשגתי בכמה מקומות ברוסיה. חלקם היו מאמרים והנחות של מאמרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, לפני שיצאתי לשדה התעופה, נסעתי לשלמה חייצרי, חסיד ליובאוויטש במוסקבה שהיה לו מפעל מזון גדול. רכשתי ממנו ארגז וודקה של סטוליצ'ניה. זו וודקה איכותית המיוצאת ואינה זמינה במוסקבה. כשהגעתי למכס בשדה התעופה, הנחתי את כל התיקים שלי על השיש והם שאלו על כל פריט בודד. הם הבחינו במשקה וכששאלו אותי מה זה אמרתי, "זה סטוליצ'ניה בשבילך." כך הצליח עברו כתבי היד רבותנו וזכיתי להביא אותם לרבי. | ||
כשהגיע לכפר נערכה התוועודת חסידים, וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומייד לנסוע לרבי עוד לפני חג הפסח, דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זמין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ומייד עוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי. | |||
בליל הסדר באותה שנה הזכיר [[רש"ג]] על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולבין. ומייד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי | |||
כאשר נכנס ליחידות לאחר פסח תשכ"ט, מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכותה פדיון השבויים של כתבי רבותנו נשאינו יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים. | |||
לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצה בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לדגל דור כזה בתוך רוסיא. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־18:55, 11 ביוני 2020
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | |||
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה ב-י"ט סיון תש"פ). |
הרב יצחק (איצ'ה) מישולובין, הוא משפיע בקהילה הרוסית בקראון הייטס, ומנהל חנות היודאייקה "מרכז סת"ם" בשכונה.
תולדות חיים
הרב יצחק מישולובין נולד לאביו ר' אליעזר מישולובין בסמרקנד והתחנך בשנות הקשות ברוסיה בעיר. בשנת תשכ"ט הצליחה משפחתו לצאת מעמק הבכא הרוסי, ולעלות לארץ, ר' יצחק הגיע ללמוד אצל הרבי, ונשאר להתגורר בשכונת קראון הייטס.
התחנך מתוך מסירת נפש אצל המשפעים ר' בנציון מרוז, ר' חיים אברהם דוכמן, והרב אליהו לוין, שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר.
בבחרותו שלח לרבי בקשה לברכה על עבודת התפלה, והרבי הזכיר בהתוועודת שמחת תורה תשכ"ח [1] שבחור שנמצא במקום של מסירת נפש שנים רבות, מה שמדאיג אותו זה עבודת התפלה.
הרב מישולבין מכהן כמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת פרי, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי רוסיא בניו יורק, במשך שנים רבות.
ר' יצחק בעצמו הינו סופר סת"ם. ובעל תפלה מיוחד, ואף נוהג להתפלל בבית מדרש 770 בימי הסליחות,
נישא לביתו של ר' לוי יצחק שפירא.
היציאה מרוסיא
בשנת תשכ"ט, כששערים ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את הארץ. כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.
הברחת כתבי יד חסידות, והבאתם לרבי
על הרגעים של היציאה מרוסיה סיפר ר' איצע למגזין בית משיח: "עזבתי את רוסיה עם הורי בסוף אדר. לקחתי איתי כתבי יד חסידי כדי לתת לרבי. אלה היו כתבי יד שהשגתי בכמה מקומות ברוסיה. חלקם היו מאמרים והנחות של מאמרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, לפני שיצאתי לשדה התעופה, נסעתי לשלמה חייצרי, חסיד ליובאוויטש במוסקבה שהיה לו מפעל מזון גדול. רכשתי ממנו ארגז וודקה של סטוליצ'ניה. זו וודקה איכותית המיוצאת ואינה זמינה במוסקבה. כשהגעתי למכס בשדה התעופה, הנחתי את כל התיקים שלי על השיש והם שאלו על כל פריט בודד. הם הבחינו במשקה וכששאלו אותי מה זה אמרתי, "זה סטוליצ'ניה בשבילך." כך הצליח עברו כתבי היד רבותנו וזכיתי להביא אותם לרבי.
כשהגיע לכפר נערכה התוועודת חסידים, וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומייד לנסוע לרבי עוד לפני חג הפסח, דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב שלמה יוסף זווין, הרב זמין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ומייד עוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי.
בליל הסדר באותה שנה הזכיר רש"ג על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולבין. ומייד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי
כאשר נכנס ליחידות לאחר פסח תשכ"ט, מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכותה פדיון השבויים של כתבי רבותנו נשאינו יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.
לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצה בחורים להיבחן אצל הגאון הרב משה פיינשטיין, והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לדגל דור כזה בתוך רוסיא.
לקריאה נוספת
סיפור היציאה מרוסיא בבית משיח באנגלית.
beismoshiachmagazineפפ.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html בספר סמרקנד, ידידו ר' הלל זלצמן מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.
ר' איצ'ה מסיים ספר תורה
shturפפem.net/index.php?section=news&id=28942
משפחתו
- בנו ר' אליהו, קראון הייטס
- בנו ר' אליעזר
- בנו ר' פרץ, קראון הייטס
- בנו ר' מיכאל, משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק
- חתנו, הרב מנחם מענדל פבזנר, רב ושליח הרבי בפטרבורג
הערות שוליים
- ↑ להתמשש בלינק צריך להוציא את ה פפ ליל שמח"ת, לפני הקפות - תשכ"ח - מפתח .mafteiachפפ.app/all/5728-01-22