יעקב מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Jacob Meir Jerusalem Rabi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב מאיר בתמונה משנת ה'תרצ"ו לערך]] | [[קובץ:Jacob Meir Jerusalem Rabi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב מאיר בתמונה משנת ה'תרצ"ו לערך]] | ||
הרב '''יעקב מאיר''' ([[ז' באייר]] ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – [[ט' בסיוון]] ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה [[הראשון לציון]] והרב הספרדי הראשי הראשון של [[ארץ ישראל]] במסגרת [[הרבנות הראשית]], וכן היה גם [[שד"ר]] לפני תפקידיו הרבניים. | הרב '''יעקב מאיר''' ([[ז' באייר]] ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – [[ט' בסיוון]] ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה [[הראשון לציון]] והרב הספרדי הראשי הראשון של [[ארץ ישראל]] במסגרת [[הרבנות הראשית]], וכן היה גם [[שד"ר]] לפני תפקידיו הרבניים. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בירושלים ב[[ז' באייר]] [[תרט"ז]]. | |||
למד אצל רבני ירושלים ובגיל 16התחתן עם רחל יצחקי, ובשנים הראשונות לאחר נישואיו המשיך לעסוק בתורה. תוך כדי לימודיו נמשך לעסקנות. בשנת תרל"ט, נמנה עם מייסדי חברת "ביקור חולים" שייסדה את בית החולים משגב לדך בירושלים. הרב מאיר שימש כגבאי הראשי של החברה. | |||
בשנת [[תרמ"ב]], שימש כשד"ר בשליחות כוללות ירושלים לבוכרה. הוא חיזק מאד את יהודי בוכרה, ורבים מהם קראו בשמו לילדיהם, רבים מהם גם עלו לארץ ישראל, והוא נבחר לאחד משבעת טובי שכונתם - '''שכונת הבוכרים'''. | |||
בשנת [[תרמ"ח]] נבחר הרב מאיר לוועד העדה הספרדית, והתמנה כחבר בית הדין של הרב יעקב שאול אלישר, רבה של ירושלים. כחבר הוועד סייע בהקמת שכונות, כגון: עזרת ישראל, ימין משה ושכונת הבוכרים. | |||
הרב מאיר פעל לקירוב עדות הספרדים והאשכנזים, ואחת מפעולותיו בעניין הייתה הקמת אגודה בשם "התאחדות", המורכבת מספרדים ואשכנזים, ובהשתדלותם הוכר הרב נפתלי הירץ הלוי כרבה של יפו. הרב מאיר אף סייע להקמת בית החולים שער ציון (יפו). | |||
בשנת [[תרפ"א]] הוקמה [[הרבנות הראשית לישראל]] והרב מאיר נבחר פה אחד לכהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי לצד הרב [[אברהם יצחק קוק]] שנבחר לכהן בתפקיד הרב הראשי האשכנזי. | בשנת [[תרפ"א]] הוקמה [[הרבנות הראשית לישראל]] והרב מאיר נבחר פה אחד לכהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי לצד הרב [[אברהם יצחק קוק]] שנבחר לכהן בתפקיד הרב הראשי האשכנזי. | ||
==קשריו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]== | |||
ביום שישי [[י' במנחם אב]] בשנת [[תרפ"ט]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (תרפ"ט)|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]], ביקר הרבי בבית הרב זוננפלד בלווית הרב יעקב מאיר. ביומנו מתאר [[הרבי הריי"צ]] את הביקור {{ציטוטון|הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר"ח זאננעפעלד, הוא מקבלני בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}. | ביום שישי [[י' במנחם אב]] בשנת [[תרפ"ט]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (תרפ"ט)|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]], ביקר הרבי בבית הרב זוננפלד בלווית הרב יעקב מאיר. ביומנו מתאר [[הרבי הריי"צ]] את הביקור {{ציטוטון|הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר"ח זאננעפעלד, הוא מקבלני בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}. | ||
| שורה 9: | שורה 22: | ||
הרב מאיר נפגש שוב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] כשהרב יעקב מאיר בא לבקרו ביום ראשון י"ב מנחם אב. | הרב מאיר נפגש שוב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] כשהרב יעקב מאיר בא לבקרו ביום ראשון י"ב מנחם אב. | ||
הרב מאיר נפטר ביום [[ט' סיוון]] [[ | הרב מאיר נפטר ביום [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]]. | ||
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]]}} | {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]]}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים לציון|מאיר יעקב]] | [[קטגוריה:ראשונים לציון|מאיר יעקב]] | ||
גרסה מ־18:02, 21 במאי 2020
הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית, וכן היה גם שד"ר לפני תפקידיו הרבניים.
תולדות חיים
נולד בירושלים בז' באייר תרט"ז.
למד אצל רבני ירושלים ובגיל 16התחתן עם רחל יצחקי, ובשנים הראשונות לאחר נישואיו המשיך לעסוק בתורה. תוך כדי לימודיו נמשך לעסקנות. בשנת תרל"ט, נמנה עם מייסדי חברת "ביקור חולים" שייסדה את בית החולים משגב לדך בירושלים. הרב מאיר שימש כגבאי הראשי של החברה.
בשנת תרמ"ב, שימש כשד"ר בשליחות כוללות ירושלים לבוכרה. הוא חיזק מאד את יהודי בוכרה, ורבים מהם קראו בשמו לילדיהם, רבים מהם גם עלו לארץ ישראל, והוא נבחר לאחד משבעת טובי שכונתם - שכונת הבוכרים.
בשנת תרמ"ח נבחר הרב מאיר לוועד העדה הספרדית, והתמנה כחבר בית הדין של הרב יעקב שאול אלישר, רבה של ירושלים. כחבר הוועד סייע בהקמת שכונות, כגון: עזרת ישראל, ימין משה ושכונת הבוכרים.
הרב מאיר פעל לקירוב עדות הספרדים והאשכנזים, ואחת מפעולותיו בעניין הייתה הקמת אגודה בשם "התאחדות", המורכבת מספרדים ואשכנזים, ובהשתדלותם הוכר הרב נפתלי הירץ הלוי כרבה של יפו. הרב מאיר אף סייע להקמת בית החולים שער ציון (יפו).
בשנת תרפ"א הוקמה הרבנות הראשית לישראל והרב מאיר נבחר פה אחד לכהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי לצד הרב אברהם יצחק קוק שנבחר לכהן בתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ
ביום שישי י' במנחם אב בשנת תרפ"ט בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש, ביקר הרבי בבית הרב זוננפלד בלווית הרב יעקב מאיר. ביומנו מתאר הרבי הריי"צ את הביקור "הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר"ח זאננעפעלד, הוא מקבלני בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו".
הרב מאיר נפגש שוב עם אדמו"ר הריי"צ כשהרב יעקב מאיר בא לבקרו ביום ראשון י"ב מנחם אב.
הרב מאיר נפטר ביום ט' סיוון תרצ"ט.
| הקודם: - |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי ט"ז אדר תרפ"א - ט' סיוון תרצ"ט |
הבא: הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל |