ליבוי

ליבוי או ליבאווא (כיום לִיֶפאיה) היא עיר במערב לטביה, ובה נמל על הים הבלטי. נכון לשנת תשע"א לִיֶפאיה היא העיר השלישית בגדלה בלטביה בעלת אוכלוסייה של 84,300, בעיר ישנה קהילה יהודית קטנה.

יהדות בעיר

בשנת תר"ס לערך היו בעיר כרבבת יהודים (כרבע מכל התושבים בעיר).

לפי נתוני מפקד האוכלוסין בשנת תרצ"ה לערך היו בעיר כ7,500 יהודים.

בשנת תש"א נכבשה העיר בידי הנאצים, ובחודש אייר תש"ב נערך טבח ביהודי העיר בחולות שע"י העיר, שהיה בין האכזריים במעשיהם של הנאצים. הלטבים שגרו בעיר עודדו את המעשים ואף כתבו על כך בדרך החיוב בכתבי העת שלהם. יש לציין שהטבח תועד במצלמות ביד חייל מחיל הים הגרמני, והוא אחד מהמקורות למעשים הנפשעים של הנאצים, ובעקבות כך ידוע עד היום 'טבח לייאפיה'.

לאחר השמדת רוב מוחלט של יהודי העיר, רוכזו בגטו תחת שמירת המשטרה הלטבית 814 יהודים. כ150 יהודים מתו במהלך השהות בגטו, ובערב יום הכיפורים תש"ד נטבחו שאר היהודים. כ20 יהודים שרדו את הפרעות.

חסידות חב"ד בעיר

אין עדויות ברורות מתי החלו חסידי חב"ד להתיישב בעיר, אך בשנת תרמ"ה כבר גדל דור שלישי (לפחות) של חסידי חב"ד בעיר, אז התגוררו בעיר עשרות רבות של משפחות.

הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - תשמ"ו), ששימש כ"רב החצר" בבית אדמו"ר הרש"ב ולימים כרבה של העיר בני ברק, יצא מרוסיה בתחילת שנת תרפ"ח והלך לליבוי, שם התגורר גיסו. לקראת נסיעתו לליבוי כתב אדמו"ר הריי"צ לר' שמואל חסדן - מחסידי חב"ד בעיר - שיתייעץ עם הרב יעקב לנדא אודות ה'חדרים' שאודותם רצה הרב חסדן לדבר עמו (עם אדמו"ר הריי"צ).

בכ"ח ניסן עורר אותו אדמו"ר הריי"צ לקבל את הרבנות בעיר, ובי"ז תשרי תרפ"ט חתמו כ40 מראשי הקהילה החסידית בעיר על כתב מינוי לרבנות הקהילה.

בשנת תרצ"ב אף היה דיון אודות מינוי הרב לנדא כרבה הכללי של העיר, והראגאטשובער אף כתב על כך לקהילה היהודית בעיר.

‏‏