רשע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רשע''' הוא אחת משלושת{{הערה|באופן | '''רשע''' הוא אחת משלושת{{הערה|באופן פרטי יותר ישנן חמש דרגות: שתי דרגות בצדיק, שתי דרגות ברשע, ובינוני. ובאופן פרטי עוד יותר גם בבינוני יש שלוש דרגות}} הדרגות באופן התגלות הנפש האלוקית באדם. הרשע הוא מי שנפשו הבהמית{{הערה|הנפש המחיה את הגוף. לעיתים נקראת "בהמית" על שם דמיונה לנפש הבהמה ולעיתים נקראת "הטבעית" על שם שהיא טבע האדם - השכל והרגש שלו}} גברה עליו והוא נכשל בעבירות{{הערה|במחשבה, בדיבור או אפילו במעשה}}. | ||
עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק י"א]], כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם{{הערה|פרקים ט- | עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק י"א]], כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם{{הערה|פרקים ט'-י"ב}} | ||
==רשע גמור ורשע שאינו גמור== | ==רשע גמור ורשע שאינו גמור== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===רשע שאינו גמור=== | ===רשע שאינו גמור=== | ||
נקרא גם "רשע וטוב לו". גם אצלו ניצחה הנפש הבהמית את האלוקית, אך אצלו הנפש האלוקית עדיין נלחמת, ומדי פעם ( | נקרא גם "רשע וטוב לו". גם אצלו ניצחה הנפש הבהמית את האלוקית, אך אצלו הנפש האלוקית עדיין נלחמת, ומדי פעם (לעיתים קרובות או רחוקות יותר, כל אחד לפי דרגתו) יש לו הרהורי תשובה. "רשע שאינו גמור" הוא נקרא על שם מצבו (עדיין אינו רשע "לגמרי"). "רשע וטוב לו" הוא נקרא על שם שעדיין יש "טוב" בנפשו (הנפש האלוקית עדיין מאירה בו קצת), ומדי פעם מצליחה לפעול לפחות על מחשבתו (אם כי לא על הדיבור והמעשה) שיהיו לו הרהורי תשובה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:חסידות]] | [[קטגוריה:חסידות]] | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
גרסה מ־19:54, 14 בפברואר 2020
רשע הוא אחת משלושת[1] הדרגות באופן התגלות הנפש האלוקית באדם. הרשע הוא מי שנפשו הבהמית[2] גברה עליו והוא נכשל בעבירות[3]. עניינו של הרשע (ושתי הדרגות שבו) מבואר בליקוטי אמרים - פרק י"א, כחלק מחטיבת הפרקים המתארת את מלחמת הנפשות שבאדם[4]
רשע גמור ורשע שאינו גמור
ישנן שתי דרגות כלליות ברשעים: רשע גמור ורשע שאינו גמור.
רשע גמור
נקרא גם "רשע ורע לו", ענינו הוא שהנפש הבהמית שולטת שליטה מוחלטת על הנפש האלוקית, ואין לו הרהורי תשובה לעולם. רשע גמור הוא נקרא על שם מצבו (רשע "לגמרי"), ורשע ורע לו הוא נקרא על שם שאין בו עוד "טוב" (כל הטוב שהיה בו - הנפש האלוקית - הסתלקה ממנו ואינה מאירה בו כלל).
רשע שאינו גמור
נקרא גם "רשע וטוב לו". גם אצלו ניצחה הנפש הבהמית את האלוקית, אך אצלו הנפש האלוקית עדיין נלחמת, ומדי פעם (לעיתים קרובות או רחוקות יותר, כל אחד לפי דרגתו) יש לו הרהורי תשובה. "רשע שאינו גמור" הוא נקרא על שם מצבו (עדיין אינו רשע "לגמרי"). "רשע וטוב לו" הוא נקרא על שם שעדיין יש "טוב" בנפשו (הנפש האלוקית עדיין מאירה בו קצת), ומדי פעם מצליחה לפעול לפחות על מחשבתו (אם כי לא על הדיבור והמעשה) שיהיו לו הרהורי תשובה.