הכנסה ל'חדר'

'הכנסה לחדר' במוסדות חב"ד בחולון

הכנסה לחיידר הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת לימוד התורה של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.

אדמו"ר הריי"צ התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים.

מקורות המנהג

כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים", מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה".

בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד בחיידר.

בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.

מנהגי הכנסה לחיידר

העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר

בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד לחיידר בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג התספורת עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'חיידר'.

האבא עוטף את הילד בטלית כאשר מוליך את בנו לראשונה לחיידר כדי לשמור עליו מעין הרע, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.

כאשר מגיעים לחיידר, מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד המלמד שקורא איתו את אותיות האל"ף בי"ת מתוך הדף הראשון של ספר התניא, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה.

בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם קופה בין כולם כדי שיתנו צדקה.

ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי".

הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק", והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה לחיידר.

על יסוד מנהגו של אדמו"ר הזקן, זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו ובכמה שיחות התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.

גיל ההכנסה לחיידר

בנוגע לגיל ההכנסה לחיידר מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה לחיידר בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.

אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה לחיידר של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת התספורת, אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את אותיות האל"ף בי"ת^{[דרוש מקור]}

אצל רבותינו נשיאינו

כאשר הכניסו את אדמו"ר האמצעי ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצוה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה של אדמו"ר הזקן לחנך את בנו, ואילו אדמו"ר הזקן ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו.

בערב ראש השנה תקנ"ג מלאו שלוש שנים מלידתו של אדמו"ר הצמח צדק. למחרת ראש השנה, בצום גדליה נפטרה אמו הרבנית דבורה לאה, ובי"א תשרי התקיימה ה'הכנסה לחיידר' שלו על ידי סבו אדמו"ר הזקן שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות. באותו מעמד הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא.

ההכנסה לחיידר של אדמו"ר הרש"ב התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה לחיידר התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד.

לקריאה נוספת

• לקט בנושא הכנסת הילד לחדר, תשורה מטקס ההכנסה לחדר של החייל בצבאות ה' מנחם מענדל עמר, תשע"ו

קישורים חיצוניים

• יוסף שמחה גינזבורג, זמן הכנסה לחיידר, בתוך גליון התקשרות