ה' חסדים: הבדלים בין גרסאות בדף
(בתהליך עריכה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ||
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של [[ | ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם [[ה' גבורות]] של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]]. | ||
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]]. | ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]]. | ||
גרסה מ־18:12, 13 בספטמבר 2009
ה' חסדים הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת החסד. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מאמא עילאה, ומגדילים את זעיר אנפין.
ענינם
ספירת החסד נקראת בשם 'דרועא ימינא' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מה' גבורות דאבא כי בחינת ה' גבורות של אבא נעשים ה' חסדים של אמא. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם אלהי"ם שהם ה' גבורות של אבא עילאה נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של אמא עילאה.
ה' חסדים אלו נמשכים לזעיר אנפין, במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את נוקבא. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת רמ"ח איברין דמלכא שהוא בנינו של זעיר אנפין.
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, שרמ"ח מצוות עשה הם בחינת ה' חסדים כללים, ושס"ה מצוות לא תעשה הם בבחינת ה' גבורות. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מרמ"ח איברין דמלכא של זעיר אנפין, והם בכללות הם ה' חסדים המגדילים אותם.
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.