אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, שפירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה, ש[[אופן מקננא בעשיה]], הוא רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת הודאה. אבל אעפ"כ סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת היב בבחינת עיגולים, לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת יושר. | |||
[[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | [[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | ||
גרסה מ־04:17, 1 בספטמבר 2009
אופנים הוא שמם של המלאכים בעולם העשיה.
ענינם
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, שפירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה, שאופן מקננא בעשיה, הוא רק מבחינת נה"י שהוא רק בחינת הודאה. אבל אעפ"כ סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח חכמה המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת היב בבחינת עיגולים, לעומת עבודת השרפים שעבודתם הוא בבחינת יושר.
חיות הקודש, שהם המלאכים בעולם היצירה, אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת חיות הקודש הוא נמוך יותר מהשגת השרפים העומדים בעולם הבריאה, הרי שאף על פי כן "שית ספירן מקננין ביצירה" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת עשיה, שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כחיות הקדש, ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם.
מקומם
האופנים מקבלים את שפעם ממלכות דמלכות של עולם העשיה.