בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פירוש מילולי) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי היא בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים. | [[מידת הגבורה]] ענינה ופעולה צמצום, כי היא בדיוק ההפך ממידת ה[[חסד]] אשר כל מהותה [[אהבה]] והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים. | ||
==המשכתה למוחא סתימאה== | |||
[[מוחא סתימאה]] שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]] נחשב עדיין מ[[עולמות האין סוף]] ואינו שייך להיות אפילו מקור לתורה. כדי שיוכל להתצמצם להיות מקור לתורה מתלבשת בו גבורה ד[[עתיק]]. מאחר ו[[עתיק]] נעלה אפילו מכדי להתלבש ב[[מוחא סתימאה]] נעשית התלבשות זו היא על ידי ממוצע הנקרא [[אוירא דחפיא אקרומא דמוחא]], והוא בחינת [[מח סתום מאד]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[צמצום]] | *[[צמצום]] | ||
*[[חכמה סתימאה]] | *[[חכמה סתימאה]] | ||
*[[אור הקו]] | *[[אור הקו]] | ||
גרסה מ־14:50, 9 בדצמבר 2018
בוצינא דקרדוניתא - ביטוי מספר הזוהר המובא רבות בספרי חסידות ופרושו קו המידה[1] - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את האור אין סוף, ועל ידו מתאפשר לאור לרדת ולהתלבש בעולמות.
פירוש מילולי
פירוש המילה בוצינא הוא נר. למילה קורדוניתא ישנם כמה פירושים:
- מלשון "חיטי קרדנייתא[2]" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
- מלשון "קדרות ושחרות"[3] דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
- מלשון "מקדרים בהרים[4]" דהיינו מלשון מדידה[5].
ברוב הפעמים בהם מובא במאמרי חסידות ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.
ענינו
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].
כלומר, כשהקב"ה ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה אור אין סוף, על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל סדר השתלשלות עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.
הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.
השורש הראשון למידת הגבורה
על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שבאור אין סוף, בחסידות מובא בדרך כלל כ"גבורה (ה' גבורות) דעתיק יומין" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שבכתר (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - אריך אנפין ופנימיות הכתר - עתיק יומין)[6].
הספירות שבכתר הם שורש ומקור הספירות שהשתלשלו אחר כך בעולם שמתחתיו עולם האצילות, וכך מידת הגבורה שבכתר בעתיק יומין היא יסוד ושורש מידת הגבורה שבעולם האצילות, ושבעולם הבריאה וכו', היינו ש"בוצינא דקרדוניתא", שקאי על הגבורה דעתיק יומין היא מקור כל מידת הגבורה שבכל העולמות.
מידת הגבורה ענינה ופעולה צמצום, כי היא בדיוק ההפך ממידת החסד אשר כל מהותה אהבה והשפעה, אך הגבורה מסמלת את התוקף והדין שמגביל את ההשפעה רק למקומות מסוימים.
המשכתה למוחא סתימאה
מוחא סתימאה שהיא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין נחשב עדיין מעולמות האין סוף ואינו שייך להיות אפילו מקור לתורה. כדי שיוכל להתצמצם להיות מקור לתורה מתלבשת בו גבורה דעתיק. מאחר ועתיק נעלה אפילו מכדי להתלבש במוחא סתימאה נעשית התלבשות זו היא על ידי ממוצע הנקרא אוירא דחפיא אקרומא דמוחא, והוא בחינת מח סתום מאד.
ראו גם