ספירות: הבדלים בין גרסאות בדף
(באמצע עריכה) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==השיטות במנינם== | ==השיטות במנינם== | ||
{{ערך מורחב|ערך=מנין הספירות}} | {{ערך מורחב|ערך=מנין הספירות}} | ||
ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: | ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, [[ספירת הכתר]] אינה נמנית, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת]]. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). | ||
השיטה הראשונה | |||
החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות. | |||
==עניינם== | ==עניינם== | ||
גרסה מ־01:39, 28 באוגוסט 2009
עשר הספירות הינן מונח קבלי המובא פעמים אין-ספור בתורת החסידות, המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקב"ה מחיה את העולם ומנהיגו.
השיטות במנינם
| ערך מורחב – מנין הספירות |
ישנם שני שיטות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את הכתר במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (כח"ב חג"ת נהי"ם). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות (חב"ד חג"ת נהי"ם).
החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את חיצוניות העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא הרצון, נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת פנימיות אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת אור אין סוף ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז החכמה היא הראשונה שבספירות.
עניינם
כתר
ספירת כתר עניינה כמו הכתר המקיף את הראש, שהוא אור מקיף כללי המקיף את שאר כל הספירות. ענינו בנפש הוא העונג והרצון.
חכמה
חכמה היא הספירה הראשונה של המשכות האור הפנימי. ענינה בנפש הוא הביטול.
בינה
בינה מקבלת את ההשכלה מספירת החכמה ומפתחת אותו לכלל השכלה. בינה נקראת גם בשם אם המידות שכן מידות הלב (ספירות חג"ת נה"י) נולדות ממנה.
דעת
ספירת הדעת ענינה התקשרות עם המושכל באופן שענין זה נוגע לנפשו. ספירת הדעת מחברת את ספירות המוחין אל המידות. דעת נקראת "מפתחא דכליל שית" שכן היא המפתח לששת מידות הלב.
חסד
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא האהבה.
גבורה
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא היראה.
תפארת
ספירת התפארת היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. התפארת ממצעת בין החסד והגבורה.
נצח
ספירת הנצח היא הספירה תוכנה הפנימי של המידה הוא הניצוח, והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.
הוד
ספירת ההוד הספירה החמישית מבין מידות הלב
יסוד
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל במלכות
מלכות
ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא השפלות.
חלוקת הספירות
עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים. האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת (חב"ד), ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת (חג"ת), ספירות הסוף הם נצח הוד יסוד ומלכות (נה"י). אופן אחר, הדומה לאופן הראשון הוא חלוקה כללית יותר בין שני קבוצות, מוחין, ספירות חב"ד, ומידות, שהם ספירות חג"ת נהי"ם. אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים: קו ימין, המונה את חכמה חסד ונצח, קו השמאל המונה את בינה גבורה והוד, וקו האמצעי המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות.
הספירות בעולמות
עשר הספירות הינן עשר כוחות על-ידן מונהג העולם, וכל עולם מארבעת העולמות - אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה - מתחלקים לעשרת הספירות הללו. בתוך כל עולם, ספירת החכמה היא התחלת הגילוי באותו העו
הספירות בנפש האדם
גם בנשמה יש עשר כוחות, שהן עשר הספירות - שנקראות גם שלוש אמות ושבע כפולות.