ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. | הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. | ||
נאמר נשים דעתן קלה, וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר. | |||
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה. | הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה. | ||
גרסה מ־02:48, 25 באוגוסט 2009
ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשרת הספירות, והאחרונה מבין שלושת ספירות המוחין, ספירות חב"ד. לעומת ספירות חכמה ובינה, אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.
ענינה
ספירת הדעת ענינה הוא ההרגשה, שההשכלה נקשרת ונקבעת כאלו מרגיש. לשון דעת הוא כלשון הכתוב "והאדם ידע את חוה אשתו" שהוא בחינת התקשרות והתחברות.
הדעת במערכת הספירות
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין החכמה והבינה, ומקשרת בין המוחין לבין המידות. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקרית ספירת הדעת "מפתחא דכליל שית", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות.
הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. נאמר נשים דעתן קלה, וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר.
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה.
דעת עליון ודעת תחתון
ספירת הדעת מתחלת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון הוא המקשר את החכמה והבינה. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם המידות.