הבדלים בין גרסאות בדף "רועה ישראל האזינה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, בי"א ניסן ה'תשמ"א, הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. (הניגון היה ידוע קודם לכן כניגון שמחה לר' אהרן מניקולייב והושר בהתוועדויות הרבי).
 
לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, בי"א ניסן ה'תשמ"א, הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. (הניגון היה ידוע קודם לכן כניגון שמחה לר' אהרן מניקולייב והושר בהתוועדויות הרבי).
  
מילות הניגון: <small>(תהלים פ פסוקים ב, כ)</small>
+
מילות הניגון: <small>(תהלים פ פסוקים ב, יח-כ)</small>
'''רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה:  
+
'''רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא: ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה:  
 
'''
 
'''
  
ביאור מילות הניגון: אתה רועה ישראל הקשב לתפלתנו. אתה הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן ולפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו. אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון הופיעה והאר לנו ישועה! (מפירוש המצודת דוד <small>[בשינויי עריכה קלים]</small>)
+
ביאור מילות הניגון: דוד המלך מבטא את תחינת ובקשת בני ישראל מה': אתה רועה ישראל הקשב לתפלתנו. אתה הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן ולפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו. אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון הופיעה והאר לנו ישועה. ומעתה תהיה ידך להגן על איש שהושעת בימינך (הם בני ישראל).
 +
מצדנו אנו (בני ישראל) אנו מבטיחים ומתחייבים כי לא נשוב אחור ממך. אנא ה' תחיינו על ידי שתוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך!  
 +
(ע"פ פירוש המצודת דוד)

גרסה מ־01:12, 24 במאי 2018

לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, בי"א ניסן ה'תשמ"א, הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. (הניגון היה ידוע קודם לכן כניגון שמחה לר' אהרן מניקולייב והושר בהתוועדויות הרבי).

מילות הניגון: (תהלים פ פסוקים ב, יח-כ) רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא: ה' אֱלֹקִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה:

ביאור מילות הניגון: דוד המלך מבטא את תחינת ובקשת בני ישראל מה': אתה רועה ישראל הקשב לתפלתנו. אתה הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן ולפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו. אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון הופיעה והאר לנו ישועה. ומעתה תהיה ידך להגן על איש שהושעת בימינך (הם בני ישראל). מצדנו אנו (בני ישראל) אנו מבטיחים ומתחייבים כי לא נשוב אחור ממך. אנא ה' תחיינו על ידי שתוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך! (ע"פ פירוש המצודת דוד)