הבדלים בין גרסאות בדף "ויבחר בדוד"
זלמן הענדל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן ""'''וַיִּבְחַר בְּדָוִד'''" הינו ניגון שמחה שהולחן במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוו...") |
זלמן הענדל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מילות הניגון: '''וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ: | מילות הניגון: '''וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ: | ||
| − | וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:''' | + | '''וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:'''''' |
| − | "וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי". | + | '''"וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן"''' מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי". |
גרסה מ־06:41, 16 באפריל 2018
"וַיִּבְחַר בְּדָוִד" הינו ניגון שמחה שהולחן במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש (ה-77) בשנת ה'תשל"ט. הניגון הותאם למילים במזמור תהלים החדש של הרבי (ספר תהלים פרק עח, פסוקים ע-עב).
מילות הניגון: וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ: וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:'
"וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי".
