הבדלים בין גרסאות בדף "אהרון חריטונוב"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]הרב '''אהרון חריטונוב''' מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר. נפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תרצ"ג]]. | [[קובץ:אהרון חריטונוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון חריטונוב]]הרב '''אהרון חריטונוב''' מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב"ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]]. היה מחסידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ומה[[התקשרות|מקושרים]] אליו ביותר. נפטר ב[[ט"ז אדר]] [[תרצ"ג]]. | ||
| − | + | ==ניגוניו== | |
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערת שוליים|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]''' {{הערת שוליים|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערת שוליים|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]''' {{הערת שוליים|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
| − | + | ==משפחתו וצאצאיו== | |
*'''אביו''', ר' אברהם חריטונוב - מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], היה 'בעל מנגן' וחזן. | *'''אביו''', ר' אברהם חריטונוב - מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], היה 'בעל מנגן' וחזן. | ||
*'''אחיו''', ר' [[שלום חריטונוב]]. | *'''אחיו''', ר' [[שלום חריטונוב]]. | ||
| − | *'''בנו''', ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת [[ | + | *'''בנו''', ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]. |
| − | *'''נכדתו''' לאה | + | *'''נכדתו''' לאה (בת ר' מרדכי), נישאה לר' דובער דוברבסקי. |
*'''נינו''', הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון. | *'''נינו''', הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון. | ||
| − | * | + | *הרב [[שמשון חריטונוב]] [[בעל מנגן]] תושב [[קראון הייטס]]. |
| + | *הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]. | ||
| + | |||
{{הערות שוליים }} | {{הערות שוליים }} | ||
גרסה מ־18:48, 3 בדצמבר 2017
הרב אהרון חריטונוב מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר. נפטר בט"ז אדר תרצ"ג.
ניגוניו
הלחין את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו-כן הלחין גם את וואלח געגועים [2] וכן את ניגון 'אשרינו'.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו וצאצאיו
- אביו, ר' אברהם חריטונוב - מה'יושבים' עוד אצל הצמח צדק ומחסידי אדמו"ר המהר"ש, היה 'בעל מנגן' וחזן.
- אחיו, ר' שלום חריטונוב.
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב.
- נכדתו לאה (בת ר' מרדכי), נישאה לר' דובער דוברבסקי.
- נינו, הרב מרדכי צבי דוברבסקי (בן ר' דובער), רב קהילת חב"ד בראשון לציון.
- הרב שמשון חריטונוב בעל מנגן תושב קראון הייטס.
- הרב שלום חריטונוב.
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד
