אמירת לדוד ה' אורי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
מיום א' דראש-חודש אלול עד הושענא רבה, '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי".''' אחרי "שיר של יום" בתפילת שחרית.
מן ראש-חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור ״לדוד ה׳ אורי. (סידור אדמוה"ז)


[[הרבי]] אומר, כי כשמתפללים במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו לשבח" - יאמר "עלינו" עם הציבור, ואחר-כך "לדוד אורי", כמנהגם.
אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר ״לדוד אורי״ אחרי ״עלינו״, יאמר ״עלינו״ עם הציבור ואחר-כך ״לדוד אורי״. (על-פי אגרות-קודש אדמו״ר מה"מ, יט, עמ׳ תל)
 
מתחילין לומר ״לדוד ה׳ אורי״ ביום הראשון דראש-חודש אלול. (ס׳ המנהגים. ׳היום יום עמ׳ פג)
 
==קדיש לאחרי אמירתו==
 
אמירת הקדיש שאחר ״לדוד אורי״ עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל ״לדוד אורי״ — ״וכן שמעתי מהרב ר׳ הלל [מפאריטש] ז״ל שכן צריך לנהוג״ כי שיטת אדמו״ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים. (שער-הכולל יא, כט. ס' המנהגים, עמ' 17)


==קדיש אחרי המזמור "לדוד"==
ר' [[הלל מפאריטש]] אמר, כי הקדיש שאחר "לדוד אורי" נחשב גם לקדיש שאחרי "שיר של יום", וכן במנחה הקדיש שאחר "עלינו" נחשב גם לקדיש שאחרי אמירת המזמור, זאת על פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בקשר לקדישים, שאין להרבות בהם, רק מה שתיקנו הקדמונים.


{{אוצר מנהגי חב"ד}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}


[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

גרסה מ־09:21, 11 באוגוסט 2009

מן ראש-חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור ״לדוד ה׳ אורי. (סידור אדמוה"ז)

אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר ״לדוד אורי״ אחרי ״עלינו״, יאמר ״עלינו״ עם הציבור ואחר-כך ״לדוד אורי״. (על-פי אגרות-קודש אדמו״ר מה"מ, יט, עמ׳ תל)

מתחילין לומר ״לדוד ה׳ אורי״ ביום הראשון דראש-חודש אלול. (ס׳ המנהגים. ׳היום יום עמ׳ פג)

קדיש לאחרי אמירתו

אמירת הקדיש שאחר ״לדוד אורי״ עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל ״לדוד אורי״ — ״וכן שמעתי מהרב ר׳ הלל [מפאריטש] ז״ל שכן צריך לנהוג״ כי שיטת אדמו״ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים. (שער-הכולל יא, כט. ס' המנהגים, עמ' 17)


(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)