הפרשת חלה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←ספרים בנושא) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
(יט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. | (יט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. | ||
(כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: | (כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: | ||
(כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ | (כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם|מקור=במדבר פרק טו}} | ||
==ענינה == | ==ענינה == | ||
גרסה מ־09:59, 15 ביוני 2017
הפרשת חלה היא מצוה מהתורה.
המקור בתורה
(יח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה: (יט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. (כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: (כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם
— במדבר פרק טו
ענינה
במדרש מובא "בראשית בשביל חלה שנקראת ראשית". שני פירושים מובאים בספר אור התורה[1] אודות מדרש זה. לפי פירוש אחד חלה היא ספירת החכמה, ולפי פירוש שני הכוונה לספירת המלכות שנקרא חכמה תתאה, ומצות ההפרשה היא כדי לקשרה בחכמה עילאה.
הלכותיה
מפרישים את החלה אחר עשיית העיסה והפיכת הקמח לגוש אחד על ידי המים המורים על המשכת השכל האלוקי באותיות, ועל העלאת האותיות לשרשם, וכמו שנאמר במדרש כי המלאך מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהן של ישראל.
שיעורה של החלה - לאדם שאופה לצורך ביתי - אחד ממ"ח. בטעם הדבר מפרש אדמו"ר הצמח צדק כי התורה נקנית במ"ח דברים כנגד י"ב צירופי הויה (שבכל אחת מהם יש ארבע אותיות).
חלת ארץ ישראל אינה ניטלת אלא מן המוקף (פירוש מן הסמוך) לכן צריך לצרף את כל חתיכות העיסה יחדיו, אבל אין צריך שיגעו זה בזה בשעת הפרשה, אלא כיון שהן סמוכות ומקורבות זו לזו הרי זה מן המוקף.
אבל בחוצה לארץ אין צריך לתרום מן המוקף. ודווקא כשל חתיכות העיסה, הן מעיסה אחת שכבר היו מוקפות ומחוברות זו לזו פעם אחת בעודם עיסה, לכך הקילו בהן חכמים שאין צריך לחזור ולהקיפם בשעת הפרשת חלה אם היא חלת חוצה לארץ, אבל אם לא היו מוקפות ומחוברות זו עם זו, מעולם לא הקילו חכמים בהן להפריש מאחת על חברתה שלא מן המוקף אפילו בחוצה לארץ[2].
שמה
בלשון תיבת חלה כותב אדמו"ר הצ"צ מספר טעמים:
- חלה היא לשון מיתוק, כמו שכתוב בתרגום "מה מתוק מדבש" - מה חלי מדובשא.
- לשון חלו נא פני אל. - התקרבות להקב"ה.
- לשון כדי שתתחולל דעתו עליו. - הרחבת הדעת האלוקי.
- לשון החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום. - לשון תחילה וראשית.
- בתיקוני זוהר תיקון ט"ז פי' חלה חל ה'. שכענין ההפרש בין חמץ ובין מצה הוא בין אות חי"ת שהוא בחמץ ובין אות ה' שהוא במצה. כך ע"י החלה חל ה"א בהלחם למעלה מבחי' החטה בעצם. ועמ"ש בת"א ר"פ ויצא בענין מבחי' חרן נעשה רנה ג"כ נתקן הח' ונעשה ממנו ה'.
- ע"י החלה מהשעורה נמשך סער מתחולל על ראש רשעים יחול ונמשך חלות הברכה על הצדיקים.
- בגמרא[3] מובא כי רק חמשת המינים חייבים בחלה והם דברים הבאים לידי חימוץ. מפני שחמץ מורה על היצר הרע ועל הנוקבא של הסטרא אחרא, ואילו ספירת המלכות נקרא לחם כמ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל, על כן הם דוקא חייבים בחלה לרומם המלכות ולחברא לזעיר אנפין והיינו שיחול עליו הה"א.
כל זה הוא היפוך מענין "יחולו על ראש יואב" ששם מדובר בקללות, כי ע"י החלה נמשך להניח ברכה אל ביתך שיחול עלינו הברכה.
ספרים בנושא
הספר "לקראת חלה" מביא את כל הנדרש להכנת חלה בגשמיות וברוחניות: התבוננות והעמקה במהותה של מצוות הפרשת חלה באור תורתו של הרבי, הסבר הלכתי פשוט וברור של אופן קיום מצוות הפרשת חלה, תהליך אפיית החלה צעד אחר צעד, מתכוני חלה מוצלחים ומגוון צורות קליעה בליווי הסברים מאויירים.
הספר מכיל 110 עמודי כרומו, כתוב בשפה קולחת ומלווה בתמונות רבות.
את הספר כתבה וערכה השליחה בתל אביב שירה וינר ואחותה איילת יפרח. הספר יצא גם באנגלית, רוסית, ספרדית ועוד...
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פרשת שלח ע' תקמב
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח סימן תנז
- ↑ מנחות ד"ע ע"ב