ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשרת הספירות, והאחרונה מן ה[[מוחין]]. | ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשרת הספירות, והאחרונה מן ה[[מוחין]]. | ||
תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | ||
כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. | כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. | ||
בלא דעת, הרי לא יתהוו מידות חדשות. נאמר נשים דעתן קלה, וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר. | בלא דעת, הרי לא יתהוו מידות חדשות. נאמר נשים דעתן קלה, וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר. | ||
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה. | הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה. | ||
כאשר ספירת הכתר בהתגלות, אזי אין צורך בספירת הדעת. | כאשר ספירת הכתר בהתגלות, אזי אין צורך בספירת הדעת. | ||
[[קטגוריה: ספירות]] | |||
גרסה מ־22:55, 26 ביולי 2009
ספירת הדעת היא הספירה השלישית בעשרת הספירות, והאחרונה מן המוחין.
תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.
כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן.
בלא דעת, הרי לא יתהוו מידות חדשות. נאמר נשים דעתן קלה, וזאת מפני שאצלם נקודת חיבור המוחין עם המידות חלשה יותר מאצל הגבר.
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מעולם היצירה, כאחת מן המידות, ולא בעולם הבריאה כבינה.
כאשר ספירת הכתר בהתגלות, אזי אין צורך בספירת הדעת.